שכר ועונש #מהות תחיית האדם

מהות תחיית האדם תחית המתים: הוא אחד מי"ג עיקרים והכופר בה אין לו חלק לעוה"ב (משנה א' בפרק חלק) והיא קימת המתים שנית לחיות עלי אדמות, והיא יסוד גדול ביהדות וכדברי הרמב"ם: "ותחית המתים הוא יסוד מיסודי משה ע"ה, ואין דת ואין דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין זה" (פיהמ"ש סנהדרין פ"י). וחז"ל מצאו לה רמזים בתורה והסתמכו על פסוקי תורה, והרס"ג הקדיש לה מאמר מיוחד בספר "אמונות ודעות" (מאמר שביעי) והרמב"ם קבע אותה בין י"ג העיקרים שלו בהקדמתו לפרק חלק.

הקורונה, שכרה ועונשה מגיפת הקורונה הופיעה בימינו מכמה סיבות, והנגיף הוא "שליח ה'" לזעזע את העולם האנושי הנאור והמתקדם ולהראות אפסותו של האדם שלא ישכח את היוצר אדון הבריאה הנותן כוח לאדם חכם לעשות חיל בכח תחומי החיים – במדע, בטכנולוגיה, ברפואה, בתעשיה וכו' כי "שכחת ה'" מביאה למחשבה ולהשקפה רעה ומסולפת... "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז).

מציאות יצר הרע ותכליתו בחיי אנוש לקט מקורות

מציאות יצר הרע ותכליתו בחיי אנוש לקט מקורות

זמן יצירת יצה"ר באדם ולבסוף הודה רבי לאנטונינוס כי כתוב "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד, ז), דהיינו משעת יציאתו מפתח אמו ולא משעת יצירתו וכן מבואר בירושלמי (ברכות פ"ג, הל' ה) על הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא) – מנעוריו – משעה שננער ויצא לעולם" וכן מבואר במדרש (בר"ר פ.לד, י) וכן כתב הזוה"ק (בראשית קעט, א): דכיוון דנפיק בר נש לאוירא דעלמא מיד אזדמן לאשתתפא בהדיה יצר הרע דכתיב "לפתח חטאת רובץ" (עיי"ש). ברם, ישנן כמה אגדות חז"ל שסותרות גישה זו:

א. האדם נזר הבריאה האדם נברא בצלם אלהים והוא "נזר הבריאה", יצור בחירי, ויש בו משהו מכבוד יוצרו, מהדרת קונו, ודבר זה במה מתבטא? שלוש תשובות ניתנו בזה:

"צדיק ורע לו" ביררנו את התלונה על רשע וטוב לו, כעת נשתדל להסביר ולהסיר תרעומת "צדיק ורע לו". בידוע שהקב"ה מקור הטוב והאושר "אינו מקפח שכר כל בריה" (פסחים קיח ע"ב) אלא כל אחד לפי מעלליו (תענית יג, ע"א) וכל משפטיו אמת, אולם האדם קצר הראיה וחלוש הדעת שמטבעו רודף אחרי הפקת תועלת מרובה, מלא רוגז על כל חזיון שאינו לטובתו,

"הרע והטוב במשנת הראי"ה קוק" תופעת הרע בעולם האדם הוא "נזר הבריאה", יצור אלוקי טוב והוא מתייצב בעולמו שיש בו טוב ויש בו רע, והוא "יצור מורכב" אשר פועלות בו שתי נפשות, שני יצרים – אחד רע ואחד טוב, ואינו מלא שאיפות טובות בלבד כי הוא נמצא בעולם חמרי שמצויים בו טוב ורע, וכל עמל חייו לעסוק בהפרדת הטוב מן הרע שהם שני ערכים מנוגדים בתכלית הניגוד, ולכן על האדם לעשות כמיטב יכולתו לשרש הרע הקיים בבריאה (עיין מוסר הקודש עמוד רלב).

"הרע והטוב במשנת הראי"ה קוק" תופעת הרע בעולם האדם הוא "נזר הבריאה", יצור אלוקי טוב והוא מתייצב בעולמו שיש בו טוב ויש בו רע, והוא "יצור מורכב" אשר פועלות בו שתי נפשות, שני יצרים – אחד רע ואחד טוב, ואינו מלא שאיפות טובות בלבד כי הוא נמצא בעולם חמרי שמצויים בו טוב ורע, וכל עמל חייו לעסוק בהפרדת הטוב מן הרע שהם שני ערכים מנוגדים בתכלית הניגוד, ולכן על האדם לעשות כמיטב יכולתו לשרש הרע הקיים בבריאה (עיין מוסר הקודש עמוד רלב).