בין המיצרים

דיני קריעה על ירושלים העתיקה ומקום המקדש בזמן קריעה על ערי יהודה כמו שאדם צריך לקרוע את בגדו בשעה שהוא מתאבל על אחד מקרובי משפחתו (שו"ע יור"ד סימן שמ-א) כן צריך לקרוע בגדיו על האבל הכללי של עם ישראל, על חורבן ארצו ומקדשו, וחז"ל גילו לנו שיש שלוש דרגות בענין זה כמבואר במסכת מועד קטן (כו, א):

אהבת ישראל בימינו עיקר יסודה של התורה הוא האהבה "אהבת ישראל" וכפי שלימד אותנו גדול התנאים "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה" (ספרא ויקרא יט,יח; ירושלמי נדרים פרק ט, הלכה ד), והלל במסכת שבת (לא,א) ניסחה "דעלך סני לחברך לא תעביד" (ועיין תרגום יב"ע כאן ותניא פ.לב), ונפסקה להלכה (רמב"ם הל' דעות פ"ו, הל' ג; סה"מ מ"ע רו), והחובה היא לרצות בטובת חברו כי אי אפשר לאהוב הזולת כמוהו אלא יאהב לחברו כמו שיאהב לנפשו (הרמב"ן חזקוני, העמק דבר, הראב"ע וכו').

גדרי שנאת חינם ותיקונה בימינו נצטווינו בתורה (ויקרא יט', יז'): "לא תשנא את אחיך בלבבך" כי השנאה היא מידה רעה המפריעה לאדם לעבוד את ה', והיא מובילה אותו לעבירות רבות כגון איסור נקימה ונטירה, התאכזרות, מניעת טוב לזולת, אי הודאה על האמת, ולבסוף איסור שנאה מביא את השונא לבצע רצח ולכן כתבו חכמי המוסר שמידת השנאה גורמת לפשעים נוראים ולדחיית כל תוכחה מועילה וטובה (עיין החינוך מצוה רלח; ארחות צדיקים, שער שישי), ותוכחת השונא אין לה כל השפעה ותועלת על הזולת. כי אינה נובעת מאהבת "המוכח" ותיקונו הטוב והממשי.

פתיחה לספר בראשית לבעל "העמק דבר" מאת הגאון האדיר ראש ישיבת וולוז'ין הנצי"ב זצוק"ל ה הספר הנקרא "ספר בראשית" נקרא בפי הנביאים "ספר הישר", כדאיתא במסכת עבודת כוכבים (כה, ע"א) על שני מקראות: בספר יהושע (י, יג): "הלא היא כתובה על ספר הישר", ובספר שמואל (שמ"ב א, יח): "ויאמר ללמד לבני יהודה קשת, הנה כתובה על ספר הישר". ומפרש רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו "ישרים", שנאמר: "תמות נפשי מות ישרים" (במדבר כג, י).

יסוד השמחה בתורת ישראל "השמחה" היא אבן-תשתית של האמונה הישראלית ומהווה גורם סגולי, מידה טובה ומשובחת במהות היהדות וכלל-מצוותיה, הדרכותיה ומנהגיה, והיא מעלה עליונה בעבודת ה' "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" (תהילים ק, ב) ואז על ידי השמחה, הרננה נגיע להכרת הבורא וידיעתו הברורה כפי שממשיך שם המשורר האלוקי "דעו כי ה' הוא האלוקים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" (שם ג) כי השמחה בעשיית המצוות ובהכנעת האדם לבוראו היא תוצאה "מאהבת ה'" המפעמת בלב היהודי ודוחפת אותו לזמר, לשורר ולשבח ליוצרו כי האהבה האלוקית מפעמת בלב היהודי והשמחה מעוררת אותה להתפשט על כל מרחבי החיים.

נחמת ציון וירושלים "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג, כג-כד), "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם... כי נרצה עוונה כי לקחה מיד ה' כפליים" (ישעיה מ, א-ב ופסיקתא רבתי כט-ל).