יום מתן תורה: יום האירוסין בין ישראל להקב"ה
בחג שבועות מתגלה הקשר ההדוק בין ישראל לאביהם שבשמים וחז"ל המשילו זיווג ישראל להקב"ה לזיווג חתן לכלה, כי כנסת ישראל מזווגת לבוראה בזיווג שלא ניתן לניתוק ולפירוק "וארשתיך לי לעולם" ויום מתן תורה הוא "יום אירוסין" כי הקב"ה אירס את ישראל על ידי התורה כמו שנאמר "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (דברים לג, ד) ודרשו "מורשה" - מאורסה כלומר "קהילת יעקב" מאורסה להקב"ה על ידי שנתן לה התורה במקום "טבעת אירוסין" כמו שנאמר "כי בועלייך עושייך".
בשני זמנים מצינו שחז"ל המשילו זיווג ישראל להקב"ה לזיווג חתן לכלה:
א- האחד בעת מתן תורה שנאמר "ויתן אל משה ככלתו" (שמות לא, יח) - כלה חסר כתיב, אלא נמסרה התורה ככלה מקושטת בכ"ד ספרים (תנחומא טז ועיין נדרים לח, א ורש"י שם בחומש).
ב- השני: ביום חנוכת המשכן נאמר "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז, א) ופירש רש"י על אתר שביום שהוקם המשכן נמסרו ישראל להקב"ה ככלה לחתן (עיין תנחומא כ).
יוצא שיום מתן תורה הוא זמן האירוסין ויום הקמת המשכן הוא "יום הנישואין" וכן מצאנו חז"ל במסכת תענית (כו, ב) שהזכירו שני הזמנים הללו וכך דרשו רז"ל "ביום חתונתו" - זה נתן תורה: "וביום שמחת לבו" זה בנין המקדש. וכידוע שהאירוסין הם רק ראשית ההתקשרות של החתן לכלתו, אבל שיא ההתחברות הוא "יום הנישואין" שבו החתן מזדווג עם כלתו והופכים לגוף אחד, וכך במעמד הר סיני, הקב"ה מתארס עם כנסת ישראל אבל שיא ההתחברות והקשר ההדוק הוא ביום הקמת המשכן שבו ירדה שכינה לתחתונים ובו מתחברים שמים וארץ וביום זה מתקשטים ישראל בכ"ד ספרים.
והנה בין יום מתן תורה לבין חנוכת המשכן עברו עשרה חודשים שהם הזמן שנותנים לבתולה להתכונן לנישואין, וכפי שאמרנו יש דימוי בין הזיווג האנושי לזיווג בין ישראל להקב"ה, ולכן בראש חודש ניסן הוקם המשכן ונשלם הזיווג מכל וכל כי בתקופה זו ישראל הוכשרו לדור באוהל מועד וביום זה גם החתן יורד לדור עם "כלתו" בעולם הגשמי, ובכך שלמות הבריאה תושלם ותופגן מציאותו יתברך בעולם כולו, ולכן יום מתן תורתנו הוא אות לעולם ולישראל וערובת נצח לתשועת עם ישראל.
ואולם למרות שהתורה מאורסת לקהילת יעקב וגוי העוסק בתורה חייב מיתה כי התורה היא נחלת ישראל (עיין סנהדרין נט, א) בכל זאת בשעת מתן תורה כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות (שבת פח, ב) ופירש רש"י "צבא רב" - כל האומות כלומר שערי התורה לא ננעלו בפני האומות כלומר שערי התורה לא ננעלו בפני כל בן נכר שהרי גם האומות שמעו את התורה בלשונן, וכל אחד יכול להתחבר אליה, אלא התנאי היסודי הוא קבלת עול מלכות שמים והתחברות לאומה הישראלית בכנות וביושר וכבר חז"ל אמרו שנשמות הגרים עמדו במעמד הר סיני וכשהן מופיעות בעולם הן חוזרות ליהדות והופכות להיות "גרי צדק", גרי אמת המדקדקים בקלה כבחמורה (עיין שבת קמו, א) ונצטווינו על אהבתם, חיבתם ועזרתם להיקלט היטב בקהל ישראל.
התורה מיוחדת לעם ישראל אבל אינה פוסלת כל בריה הבאה באמת ובתמים להסתופף תחת צל השכינה ולכן מקבלים "גרים" מן האומות חוץ ממואב ועמון ועמלק שנפסלו מלבוא בקהל ה'.