חזיון מעמד הר סיני לדורות

א- זכירת מעמד הר סיני

גולת הכותרת של חיי האומה הישראלית הוא "מעמד הר סיני" שזכות קיומנו והמשך חיינו המיוחדים תלויים בו, והוא מסד וטפחות של דברי ימי עם ישראל מיום גיבושו וליכודו לעם סגולה בבחינת "היום הזה נהיית לעם" (דברים ד).

והנה מרב חשיבותו וקביעת מעמדנו כ"עם ה'" נצטווינו לזכור את החזיון הקדוש והנפלא של מעמד הר סיני "רק השמר לך ושמור את נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך", "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" (דברים ד, ט-י) וכתבו שם "האבן עזרא" והרמב"ן: רק אני מזהירך מאוד להישמר ולשמור עצמך מאוד מאוד לזכור מאין באו אליך המצוות שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים... והטעם כי ה' עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם... ונודיע בו לכל זרענו מדור ודור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה.

ובאיגרת תימן כתב רבנו הרמב"ם: זכרו מעמד הר סיני שצוונו הקב"ה לזוכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו... וראוי לכם אחינו שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול ותספרו בתוך קהל ועדה גדלותו והדרו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו והטענה המביאה לידי האמת, גדלו המעמד ההוא על כל גדולה... (עיי"ש).

נמצא שמחובת עם ישראל לזכור תמיד את המעמד הנפלא שבו עמד למרגלות הר סיני ובו נבחר ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ובו הוכתה בסגולת האמונה, בסגולת הקיום הנצחי מול ממלכת הרשע המנסה לטרוף ולטמא את קדושתנו, עם ישראל מקדש את החיים, מעדן אותם לתקן עולם במלכות שדי והם אינם עוסקים ברעשנות ובפרסומת.

המילה "מעמד" סובלת שני פירושים:

מעמד פירושו - עמדה, קביעות, יציבות, קיום איתן בבחינת "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" (תהלים קכב, ב) "והארץ לעולם עומדת" (קהלת א, ז) כלומר המילה "עמידה" מציינת חוזק, קביעות, כלומר ביום זה ישראל המשוחררים מעבדות מצרים הפכו מעבדים לבני חורין, לעם קבוע, לאומה יציבה שמשובצת במערכת האומות והיא עומדת בפסגה רוחנית גבוהה שאף אומה ולשון למרות קדמותן בהיסטוריה אינן יכולות להשתוות לעם נולד זה ולכן מעמד זה הקנה לנו יציבות וקיום עולמי ואפילו בעת צרה ומצוקה התורה היא שירת חיינו והיא המפיחה בנו רוח תקוה וגאולה "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, ב) ואמרו רז"ל (שבת קלח, ב ורש"י שם) שזוהי הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת לגמרי".

מעמד מלשון "דבר המעמיד", דבר המקיים המתמיד, וקיי"ל "שדבר המעמיד אפילו באלף לא בטל" (שו"ע יור"ד סימן פז ס"ק יא) כלומר התורה נתנה תוקף לקיומו הנצחי של עם ישראל שאינו מתבטל ומתמזג גם בגלותו עם הגויים הסובבים אותו ומושלים עליו כי הקב"ה השרה שכינתו בתוכם באמצעותו "ובכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם" (מגילה כט, א) והם דומים לשמן שאינו מתמזג עם שאר המשקים אלא שומר על צביונו, על יחודו הקדוש ולכן מעמד הר סיני מהווה ערך בפני עצמו מלבד נתינת התורה שבאה עמו וכפי שגילה לנו בעל ההגדה "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו". ולכאורה תמוה מה ערכו של מעמד הר סיני בלי תורה? אבל לפי דברי הרמב"ם הנ"ל אתי שפיר כי הקרבה להר סיני היא "מעלה מיוחדת" שהרי במעמד קדוש זכינו להיות "עם נבחר", להיות "עם נצחי" העומד מול סכנות רבות גשמיות ורוחניות ולכן המעמד כשלעצמו הוא נפלא, הוא בעל חשיבות גדולה שהרי הוא מסד וטפחות לקיום האומה בעולם ובפרט להפסקת זוהמת הנחש מעם ישראל (עיין שבת קמו, א ע"ז כב, ב: אבודרהם: מחזור ויטרי) שהרי על פי קירבתנו להר סיני זכינו ליראת שמים כמו שנאמר (שמות כ, יז) "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבתי תחטאו" ואמרו חז"ל על זה (נדרים כ, א): "מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני" ולפי הסבר זה התורה משמרת על ההתעלות הרוחנית שזכינו לה על ידי הקירבה לה' בהר סיני משל לבקבוק המיוחד לשמירת מים חמים ולכן אנו אומרים בהגדה "והיא שעמדה לנו ולבנינו" כלומר התורה במעמד הר סיני היא שנתנה ומספקת לנו את כח העמידה, את זכות הקיום וההמשך בקרב הגלויות השונות ובמצבים הקשים שאליהם נקלעו ישראל במציאות חייהם.

היתרונות של מעמד הר סיני

א- מעמד הר סיני הקנה לעם ישראל והשריש בתודעתו את האמונה הצרופה במשה ובתורתו כי האמונה שהאמינו ישראל במשה במצרים היתה אמונה של דופי, של הרהור וספקות כי המאמין ע"פי האותות יש בלבו דופי כמו שכתב רבנו הרמב"ם (הל' יסודי התורה פרק ח) ובמה האמינו במשה? במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר... שניגש אל הערפל והקול מדבר אליו... ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בה דופי? שנאמר "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט, ט) "מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה" (עיי"ש).

נמצא שמעמד הר סיני חיזק את האמונה במשה ובשאר הנביאים שבכל דור ודור וכדברי המכילתא (יתרו יט, ט ורש"י שם) "וגם בך יאמינו לעולם - גם בך - גם בנביאים העתידים לעמוד אחריך" ועוד נאמר במדרש חפץ (מובא בתו"ש לשמות יט, ט אות קלא) "יאמינו לעולם"- מלמד שהיא אמונה שאין אחריה דופי" כלומר מחשבה שלמה שאין אחריה הרהור ומחשבה וכדברי הרמב"ם הנ"ל משום שראו במו עיניהם שהקב"ה מדבר עם משה ומרן אור החיים (שמות יט, ט) הרחיב לבאר את דברי הרמב"ם והמכילתא הנ"ל וז"ל: "יאמינו לעולם: פירוש לעולם לדורות הבאים יאמינו באמצעותך בכל הנביאים וגם בך- יאמינו לעולם טעם אומרו לעולם רמז גם על שאר הנביאים הבאים אחריו לעולם כשיבוא גם כן נביא להם שלוח ממני יצדיקו נבואתו..." (עיי"ש) כי מעמד הר סיני נטע אמונה בלבות בני ישראל להאמין לנביאים, לחכמים ולרבנים שיונקים תורתם וחכמתם מתורת משה רבנו שהיא "רעיא מהימנא" ולכן בכוונה הקב"ה בא לדבר עם ישראל בהר סיני כדי שישמע העם המצוה מפי הבורא ויש בזה חיזוק האמונה בלבם וגם יאמינו במשה לעולם בשאר המצוות שצווה אותם ע"פ ה' (עיי"ש בד"ה הנה אנכי).

ובעל "מדרש הגדול" (מובא בתו"ש שם) כתב לפרש "וגם בך יאמינו לעולם" - הבטיחו הקב"ה שכל מי שעמד על הר סיני לא ישאר בלבו דופי והרהור אלא יאמינו בו ובתורה שניתנה לו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם ומכאן אמרו "כל הכופר בתורה ובמשה רבנו בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני" ונביא המכחיש את נבואת משה כידוע שהוא נביא שקר וחייב חנק כי נבואת משה הוכחה לנגד עינינו במעמד הר סיני ככתוב "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול בעבור ישמע העם בדברי עמך" (עיין רש"י לשמות לג, יב ומורה נבוכים ח"ב, לג) ולכן נבואת משה היא נצחית ואין אחריה דופי והרהור ולכן נצטווינו שלא לשכוח מעמד הר סיני כי הוא מחזק את אמונת ה' ותורתו בנשמותיהם של ישראל, מבליט סגולת ישראל ומעמדו בקרב תבל שהוא "עם נבחר".

ולפי זה קבלת התורה בסיני אינה מעמד חולף, אינה חזיון חד פעמי אלא חזיון נצחי המתמשך לכל הדורות על ידי לימוד תורה והנחלתה לבנים וכדברי ריב"ל בקידושין (ל, א וברכות כא, ב): כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך"... וסמיך ליה "יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" (דברים ד, ט-י) דהיינו מגמת הר סיני היא הנחלת התורה לדורות הבאים והתורה מחזרת על אכסניא שלה (עיין בבא מציעא פה, א) ועם ישראל ממשיך להגדילה ולהאדירה ולהנחילה לדור הצעיר כדי שהמסורת תלך ותתהדר ותתבסס בנשמת האומה שעיקר חייה היא התורה.

ב- מעמד הר סיני דרש הכנה והכשרה של עם ישראל להשתחרר מכבלי עבדות מצרים כי אי אפשר לתת תורה לעם חולה, לעם שנפשו מדוכאת ומשועבדת אלא יש צורך להבריאו לחסנו כי התורה דורשת שלמות גופנית ורוחנית:

הבראה גופנית ממומים שהיו בהם.

התעלות רוחנית, השתחררות טוטאלית מתרבות מצרים.

והנה לכאורה היו ישראל צריכים לקבל את התורה תיכף ומיד בצאתם מאדמת מצרים שהרי נאמר למשה בחזיון הסנה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יב) ומשה והעם היו מצפים בכליון עינים לקבלתה וכדברי התנחומא (יתרו י) וז"ל: ולמה לא ניתנה התורה כשיצאו ממצרים, לא כך אמר למשה: בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה? אמר ריב"ש: משל לבן מלכים שעמד מחוליו אמר אביו נמתין לו שלושה חודשים עד שתשוב נפשו מן החולי ואחרי כן אוליכנו לבית הרב ללמוד תורה, אף כך כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומין מן השעבוד, אמר הקב"ה אמתין להם עד שיתרפאו ואחרי כן אתן להם את התורה" כי התורה כולה שלמה שנאמר "תורת ה' תמימה" אתן אותה לדור זה ויש בהן בעלי מומין?! (תנחומא ישן שם) ומשום כך חיכה חמישים יום עד שיבריאו גשמית ורוחנית ויקבלו את "התורה השלמה" כי תנאי בשכלול הרוחני הוא שגם היסוד החומרי יהיה מושלם כדי לזכות לכל היתרונות וכדברי הראי"ה קוק בהקדמתו לספר שבת הארץ "כשם שאין השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור עשיר ובעל קומה, אלא שכל זה לא יסכון מאומה בלתי המעלות הרוחניות של חכמה וענוה, כך אין השכינה הכללית שורה אלא בעם מלא גבורה עושר וקוממיות.

ג- ועוד תכלית מעמד הר סיני וההתגלות עליו הוא לפי המכילתא לנטוע ולחזק "כוח הבושה" בעם הקדוש לזכות לנבואה, לרומם את האומה "כי לבעבור נסות אתכם ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז) ודרשו חז"ל: ובעבור תהיה יראתו על פניכם - זו הבושה המביאה לידי יראת חטא, וכל מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני (נדרים כ, א) ולכן מעמד הר סיני מטביע את חותמו על עם ישראל לבל יחטא אלא יתבייש מבוראו ויעשה רצונו ויקיים מצוותיו ויהיה עם בעל תכונות של צניעות, של עומק החיים ולא של פרסומת, של חיצוניות, של רעשנות כמו הגויים שכל תכליתם רעשנות חיצונית, של התעסקות ברייטינג ולכן ישראל רחוקים מעריות כי קדושתם תלויה בבושה ובצניעות בבחינת "כבוד אלוקים הסתר דבר".

ד- מעמד הר סיני הביא לאחדות ישראל באותו דור כמבואר בתורה "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) ואמרו במכילתא על זה (מובא ברש"י שם): "כאיש אחד בלב אחד", כלומר כשבאו למרגלות הר סיני לקבל את התורה חנו באחדות גמורה, נעשו חטיבה אחת מלוכדת כי אחדות זו היתה תנאי בל יעבור לקבלת התורה הדורשת איחוד הנשמות והדעות כי היא בעצמה "חטיבה אחת" וכמו שספר תורה שחסרה בו אות אחת פסול (מנחות ז, א) כך ישראל כשהם חלוקים ומפורדים לא יוכלו לקבל התורה משום שמספר ששים רבוא מכוון כנגד ששים רבוא אותיות שבתורה (עיין בר"ר פרשה ע, ח: וזוהר חדש שיר השירים עד, ד).

אחדות זו קיבלה ביטוי בהסכמת ישראל לקבל התורה "ויענו כל העם יחדיו... כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות כד, ז) כי על ידי אחדות ישראל יכולים ישראל לקיים תרי"ג מצוות, ולכן אמר "נעשה" בלשון רבים כי כל אחד קיבל על עצמו להיות ערב ואחראי בעד חברו וכדברי התנחומא (פ. יתרו) "בשעת מתן תורה היו ממשכנין עצמן זה על זה", כי ידעו שבלי נשיאת חן אחד כלפי חברו, בלי ערבות כללית ואחריות הדדית לא תוכל חברתם ותורתם להתקיים, ומשום כך מזל "סיון" הוא "תאומים" לסמל את האחדות ששררה בבני ישראל באמצעות התורה ואחדות תימשך לדורות באמצעות התורה דכתיב "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג, ד) כלומר רק התורה מסוגלת לעשות את עם ישראל ל"קהילה אחת", לחטיבה מיוחדת כי תרי"ג מצוות מאחדות כללות ישראל לנשמה אחת ויוצרות בה השאיפה להתלכד תחת דגל האמונה האלוקית "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) ממלכה אחת שכל מגמתה להפגין מציאות הבורא בעולם ועל ידי זה יתקיים "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ" (ישעיה ס, כא) כי על ידי האחדות זוכים ישראל לכל הטובות, ל כל המעלות ובזה ירשו את ארצם הקדושה המסייעת להם להשיג את סגולתם ואת יחודם האלוקי.

ה- מעמד הר סיני גרם לחשיבות האדם הפרטי ולעם כולו וכדברי רבי יוסי "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" (פסחים סח, ב) וכן אמר ר' נחמן "אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא" (קידושין לג, א) "והכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא? יום שניתנה בו תורה הוא" (פסחים סח, ב) ולכן בחג מתן תורה, עם ישראל שמח מאוד כי סגולת התורה לרומם ולשגב העניינים החומריים, להפוך את הארציות להיות בסיס לקודש כי התורה באה לצרף את הבריות (בר"ר מד, א) לזכך את החומר.

מעמד הר סיני הוא מעמד רם ונישא שלא היה ולא יהיה כמותו, והוא אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו לעם ישראל.

במעמד זה היו ג' שותפים: הקב"ה הנותן, ישראל מקבלי התורה ומשה המתווך, ושלושת הגורמים הללו השתתפו כאחד שאם לא כן אין כאן שותפות.