טעם "תיקון ליל שבועות"
טעם "תיקון ליל שבועות"
מנהג ישראל קדושים להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בצוותא בתורה בליל קדוש ונשגב זה, ומספר טעמים נאמרו ע"פי הפשט, הרמז, הדרש והסוד ונפרט אותם:
ע"פי הפשט: מנהג ישראל להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה באמירת "תיקון ליל שבועות" שנדפס בספר "קריאי מועד" בכנופיא ובחבורה עד עלות השחר וכמו שכתוב בזוה"ק "חסידים ראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת והיו עוסקים בתורה ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות" ועוד אמרו שם שכל אלה המתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של העולם העליון (עיי"ש).
והסבירו האחרונים שהטעם למנהג זה לפי שבשעת קבלת התורה היו נרדמים כל הלילה והיה צריך משה רבנו להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה ככתוב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה", ולכן כדי לתקן פגם זה עלינו לעמוד על המשמר בלילה הזאת ולעסוק בתורה (עיין מג"א או"ח סימן תצד ושיר השירים רבה פ.א).
לעסוק בתורה בליל קבלתה כדי לתקן עוון ביטול תורה בליל קבלתה כדי לתקן עוון ביטול תורה של כל השנה וגם לשמוח בשמחת קבלת התורה כי עיקרם של ישראל אינו אלא תורה שבגללה נגאלנו ויצאנו ממצרים (החינוך מצוה ער) וגולת הכותרת של כל החגים הוא "חג השבועות" שבו נהיינו לעם סגולה על ידי קבלת התורה וקיום מצוותיה ולכן כל יהודי חייב להיות ער ולשמוע שיעורי תורה במהות התורה וחג השבועות.
ע"פי הדרש: ישראל אמרו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ו) ואמרו רז"ל בתנחומא (פ. נח) שנעשה ונשמע נאמר על תורה שבכתב והכפיה היתה על תורה שבעל פה וכיון שעיקר לימוד תורה שבעל פה בלילה, כי בלילה לא לומדים תורה שבכתב וכיוון שאנו רוצים לחזק ולבסס ביתר תוקף וביתר שאת את לימוד תורה שבעל פה שעליה כרת ה' ברית עם ישראל (גיטין ס, א) לכן יושבים בליל זה של מתן תורה והוגים ועמלים בהבנת לימוד תורה שבעל פה.
ע"פי הרמז: העם חוגג ג' רגלים כנגד ג' אבות ושבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח, והקב"ה ציוה להקריב איל תמורתו ולכן בשבועות שמענו קול שופר מאילו של יצחק שמידתו "גבורה" ולכן בליל שבועות עוסקים בתורה כדי למתק הדינים והגבורות המקטרגים על ישראל.
ע"פי הסוד: לפי הזוה"ק לומדים בתורה בליל שבועות כדי לעטר בכתרים את "הכלה" שהיא השכינה בכ"ד קישוטין לקראת יום המחרת, יום מתן תורה ולכן יזהר כל יהודי להתחבר לחבורה ולעסוק בתורה בעשרה כי בעשרה שכינתא שריא ואז הקישוט והכיתור הם ברוב עם הדרך מלך.
השפת אמת (שבועות) כתב הלימוד בליל שבועות ע"פי אומרם ז"ל עה"פ "אם שמוע תשמע" ודרשו רז"ל אם "שמע בישן - תשמע בחדש" ולכן צריכים לקבל בלילה זה את התורה שלמדנו עד עתה, וזה הכנה טובה לחדש כי יהיב חכמה לחכימין וזה ניתן בהתחדשות התורה כי כעת יש חכמה בעם לקבלה.
בספרים מובא עוד טעם: שענין לימוד בליל שבועות כדי להכין הלב לקבל התורה בבחינת "לב טהור ברא לי אלהים" ואח"כ "רוח נכון חדש בקרבי" כלומר בהתחלה צריך לטהר מחשבות הלב, ועיקר הטהרה בכוח התורה, ורוח טהרה נכנסת בלבות ישראל בלילה זה להבין עומקה.
להראות חביבות ויקרות התורה שהיא חמדת העולם ורק מתוך ריבוי לימוד תורה בעת רצון וסגולת הזמן מתרבה האהבה וחמדת התורה, מתרבה הצמאון והערגה למתיקות התורה ועריבותה (עיין אור החיים פ. כי תבוא: החינוך מצות תריב) וכל זמן שישראל עוסקים בתורה נשבר כוחם של עכו"ם (זוה"ק שמות).
ולענ"ד אפשר לתת טעם למנהג הלימוד כי בזה אנו מקיימים את שני הפסוקים:
עצרת תהיה לכם (במדבר כט, לה)
עצרת לה' אלהיך (דברים טז, ח)
ונחלקו התנאים בפסחים (סח, ב) ר"א ור"י. לפי ר"י חלקהו - חציו לה' וחציו לכם: ולפי ר"א או כולו לה' או כולו לכם, והגמרא מסכמת שבחג השבועות כולם מסכימים שבעינן "לכם", ולכן בלילה אנו ערים ולומדים לקיים "עצרת לה'", וביום ישנים ואוכלים מאכלים טעימים כדי לקיים "עצרת תהיה לכם" כי גם האוכל והשינה בחג התורה הם קודש כי התורה מרוממת ומשגבת את "הגשמיות" ומעלה אותה ליעודה ולמגמתה האלוהית.
בסיכום, המקובלים האריכו בענין הלימוד בליל שבועות וכתבו שכל מי שרוצה לידבק בקדושה ידיר שינה מעיניו ויעסוק בתורה כל הלילה, וכתב בעל פלא יועץ שקריאת התורה בליל עצרת בסדר המתוקן מרבנו האריז"ל היא נפלאת ועושה רושם למעלה קישוטין לשכינה, ואשרי ילוד אשה שזכה לכך ללמוד כל הלילה ולתקן כל התיקונים, וכן האריך בזה השל"ה הקדוש, וכן כתב בספר "סדר היום" שילמד בלילה הזה בחשק גדול ובשמחה רבה ובהתלהבות הלב כי הלימוד בליל זה עושה פרי גדול למעלה וממשיך לנפש הלומד קדושה וטהרה ויתגבר כארי לישב על המשמר בעינים פקוחות לדחות את השינה ולא יתנמנם כלל כי רבנו האריז"ל החמיר מאוד בענין השינה בלילה זו יותר מליל הושענא רבא (עיין בשער הכוונות).
טוב לחוש לדברי רבותינו המקובלים וללמוד בליל חג השבועות את התיקון המודפס בספר "קריאי מועד" ולהעדיף סדר לימוד זה על פני לימוד ש"ס ופוסקים.
ברם, בני הישיבות שחשקה נפשם לעסוק בגמרא ובפוסקים בליל זה בשקידה רבה ובהתמדה, אין למחות בידם שיש להם על מי שיסמכו.
ויש ללמוד בעיון ובהסבר בספר המצוות לרבנו הרמב"ם, ואולם אם רוב הציבור קוראים את התיקון אין ראוי ליחידים לפרוש מהכלל וללמוד גמרא או רמב"ם ואם אדם מרגיש שלא יוכל להיות ער כל לילה כי לא יהיה מסוגל להתפלל ולקרוא קריאת שמע בעירנות רבה, טוב שינום מעט בלילה או ישן כמה שעות ויתפלל בכוונה כשהוא ער ולא מנמנם.