סוכה אחת / הרב שלמה בן חמו

סוכה אחת

האחדות שבסוכה

"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג, מב) ופירש הרמב"ן כל האזרח... כלומר כל אשר הוא מישראל, מגדולם ועד קטנם... כולם ישבו בסוכה ואמרו במדרש "כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת", ולכן היחוד שבסוכה בא לידי ביטוי בנטילת 4 המינים ששניים מהם עושים פירות ושניים לא עושים (מנחות כז, א) והעושים זקוקים לשאינם עושים, ואין אדם יוצא י"ח עד שיהיו כולם באגודה אחת, ואפילו הערבה שמסמלת את הריקנים מעכבת ומה מלמדת אותנו הערבה? מה מועילה לקיחתה והלוא היא נטולת ריח ופרי וכולה ענף הגדל על ערבי נחל!

אלא הסביר השפ"א – שיש בערבה גם יסוד טוב שאפשר ללמוד כי גם הריקים הם מלאי תשוקה עזה לבוראם ולמרות שמעשיו כעורים בכל זאת אינו מנותק מאמונתו ושאיפתו לדבוק ביוצרו ולכן מחברים אותו לחזקו, לעודדו, לחשוף בפועל את תשוקתו, ו"נחל" בר"ת "נושא חילו לה'" להגיד שיש תשוקה לאלקים גם לאלה שהם בחינת ערבה, ולכן הם אגודים באגודה ובכוחה של אגודה זו לדחות רוחות וכוחות רעים מעל ישראל כי האחדות הלאומית נותנת כוח לאומה לנצח אוייבים, ולכן כל "האזרח בישראל ישבו בסוכות" – כולם ראויים לסוכה אחת.

אנו מברכים על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג, למרות שהאתרוג מהודר ויש בו טעם וריח, בכל זאת הוא ניצב לעצמו בשיעור קומתו ואינו מעורב בדעה עם שאר המינים, ובכל זאת הלולב שאגוד עם הערבות, עם הפשוטים למרות שהוא נטול הדר ויופי ולא טעם וריח כי הוא מאגד ולכן מברכים עליו.

בחג הסוכות פעם בשבע שנים נאספים כל ישראל בסוכות למעמד הקהל (דברים לא, י) כי הקהלת העם מחזקת את הקיום הלאומי כי הוא מאסף כל שבטי ישראל "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" (דברים לג, ב).

והנה בדין הסוכה נעשה מחומרי פסולת "חג סוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך" ואמרו רז"ל בפסולת גורן ויקב כלומר הסוכה נבנית מחומר של פסולת, של זמורות ואשכולות ריקנין (רש"י שם).

ונשאלת השאלה, בונים סוכה מפסולת ולא מחומרים איכותיים שיכולים להופכה למהודרת?

אלא התורה רוצה לחנך וללמד אותנו:

א-     שגם לפסולת יש לה ערך, בשמשו חפץ למצוה וכן מצאנו שבגדי כהנים שבלו לא זורקים אותם לפח אלא היו מדליקים בהם לאבוקות לשמחת בית השואבה וכן נהגו ישראל לשמור הערבות החבוטות לאפות בהם מצות בפסח, וכל חשוב בעיני חז"ל לא זורקים אותו (עיין שבת י, א) כי חייבים לשמור על נקיון העולם והידורו.

ולכן בסוכות הפסולת מהווה סכך לדירת עראי, לצלא דמהימנותא, לאור המקיף שמקיף אותנו.

בסוכות חוזרים לשיגרת החיים אחרי כיפור כי לאחר התשובה מיד עוסקים במעשה המצוות, בנין סוכה, רכישת 4 המינים ולכן יום הראשון של סוכות נקרא "יום ראשון לחשבון עוונות" (פסדר"כ פ"ד כז).