הסוכה כנגד יעקב אבינו

הסוכה כנגד יעקב אבינו

א-     המקור והטעם

כתב רבנו הטור (סימן תיז) שהמועדים נתקנו כנגד האבות, פסח כנגד אברהם דכתיב "לושי ועשי עוגות" (בראשית יח, ו) ופסח היה; שבועות כנגד יצחק; וסוכות כנגד יעקב דכתיב "ולמקנהו עשה סוכות" (בראשית לג, יז) וי"ב חודשים שנקראים מועדים כנגד י"ב שבטים.

ותמוה מאוד שהרי המועדים נתפרש טעמם במקרא – פסח כנגד הפסיחה על בתי ישראל, סוכות ע"ש ענני כבוד ושבועות ע"ש שבע שבועות שאנו סופרים מפסח ועד שבועות ואיך דעה זו מנמקת שתיקנו כנגד האבות?

ומצאתי שהשל"ה הקדוש (סוכה, פרק נר מצוה) כתב שמדרש זה אומר דרשני כי לפי פשוטו של מקרא טעמי המועדים מבוארים בתורה ופירש השל"ה שאכן כוונת מדרש דפרקי רבי אליעזר ללמדנו שעל ישראל לזכור בחגיהם את אבות העולם שהורישו לנו מורשת רוחנית ונטעו בנו תכונות טובות שבגללן נבחרנו להיות עם סגולה ואומה נבחרה ולכן חג הסוכות הולם לתכונות בחיר שבאבות יעקב אבינו.

והנה חג הסוכות הוא חג האסיף וביתו של אדם מלא כל טוב מכל ימות השנה, וכידוע שהמאכל והמשתה מביאים את האדם לגסות רוח ולגובה לב, ועל ידי זה ישכח את השי"ת "פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה'..." (דברים ח, יב-יד) ולכן סוכות בא ללמד את התלות באלוקות, אפסיות האדם והסתפקות במיעוט וזו תכונתו הטבעית של יעקב "ולמקנהו עשה סוכות" כלומר יעשה תיקון לרכוש החמרי שלו והסתפק במיעוט וכל אכילתו היא אכילת עראי, אכילה מצומצמת (עיי"ש בשל"ה).

וכתב הרב צדוק מלובלין על הפסוק "ויעקב נסע סוכותה" (שם) שאחרי הניצוח על עשו בראש השנה ויום הכיפורים אז מגיע לסוכות שזהו כנגד ענני כבוד והיינו אור מקיף. שמגין על כל הווייתנו הפרטית והציבורית.

והסבר הדברים לענ"ד: הסוכה קשורה לתהליך של המלחמה נגד כוחות הרע, והסוכה נותנת עוז ועוצמה נגד האוייב והיא מבטאת החיסיון בצל השכינה אחרי המאבקים ברע במשך אלול, ר"ה, ויוה"כ ורק אחרי עבודה מאומצת של היטהרות הלב והמידות יכול להיכנס לסוכה, לחסות תחת כנפי השכינה כי הסוכה בגימטריא 91 ושם אדנות (65) והויה (26) כלולים בה 65+26=91 וכיון שיצר הרע אורב לנו בכל פינה אנו זקוקים להגנה אלוקית עלינו וגם אחרי הנצחון יש להתבצר בסוכה שהיא "מבצר אלהי" והיא חדרו ש להקב"ה "הביאני המלך חדריו" (שה"ש א, ד) ועל ידי "הענוה" שרוכשים בסוכה זוכים לדעה, לבינה, כי הענוה מביאה לדעה ולחכמה ולכן רק בחג הסוכות מודגשת הדעה, "למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כג, מג) כי בחג הסוכות חזרה השכינה לשכון בישראל באמצעות בנין המשכן אחרי חטא העגל, ולכן יסוד זה צריך להיות תקוע בלבנו וחקוק בשכלנו שגם אחרי חטא גדול השכינה לא זזה מישראל וזוהי סגולתנו ותפארתנו שנבחרנו להיות "עם סגולה" שמעשינו הרעים לא ימירו אותנו באומה אחרת (עיין אור החיים לדברים כו, יח, איגרות הראי"ה ח"ב עמוד קפו; כוזרי מאמר ב, צה, צו ואורות עמוד קלה) וכמו שעם ישראל הוא "עם הנצח" כך ארצו ונחלתו מצד סגולתה האלוהית אינה ראויה לשום עם מאומות העולם כי אם לישראל נחלת עולמים (עולת ראיה ח"ב עמוג פג; עמוד ט,מ ורסה; ואורות ט).