הכרזת המדינה הייתה ביום שישי בצהריים ־ ה' באייר תש"ח שנקבע כיום העצמאות של מדינת- ישראל לדורות. ורבותינו שבארץ־ישראל תיקנו לעשות יום־טוב ולומר הלל על הנס שעשה ה' לנו ביום־ העצמאות שבו ניצלנו ממיתה לחיים, מצרת הגלות והשעבוד שגרמה לנו לכל הגזירות והרציחות האיומות במשך אלפיים שנות גלותנו ולכן בקיבוצנו הלאומי המחודש, מחובתנו להודות, לקלס ולשבח לאלוהים על נפלאותיו.
והנה לפי הלוח העברי ה' אייר יכול לחול בימים: שני, רביעי, שישי ושבת.
והנה מחשש לחילול שבת המוני הרבנות הראשית לישראל קבעה בהסכמת ראשי המדינה שכאשר יום העצמאות חל ביום שישי או ביום שבת ויש חשש גדול שיום העצמאות וטכסיו יגרמו לחילול שבת פומבי יחגגו את יום העצמאות ביום חמישי ג' באייר או בד' באייר (עיין שיחות הרצי"ה מועדים ב 135 וספר הרבנות הראשית לישראל).
וכן הוחלט שכאשר יחול ביום שני, ידחה ליום שלישי, ונמצא שבארבעה ימים שיום העצמאות יכול לחול בהם, בשלושה מהם מקדימים או דוחים את קיומו.
וכן מצאנו שהכרזת המדינה בתש"ח הוקדמה ליום שישי כי זמן פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בשעה -12 בלילה (ו' באייר -15 למאי), אלא שראשי מועצת העם הזמנית לא רצו להכריז על הקמתה בליל שבת כדי לא לחלל שבת, ועל כן הקדימו את ההכרזה ליום שישי בצהריים- ה' באייר תש"ח (14 למאי למניינם).
ונשאלת השאלה מה דינו של יום- העצמאות שנדחה כגון כשחל ה' באייר ביום שני- דוחים ליום שלישי- האם נאמר הלל בזמנו ביום שני או ביום שלישי שהוא יום הזיכרון לנופלים ואיך נערב הלל באבל?
התשובה שכן נאמר הלל, רק ביום שלישי ולא ביום שני שהרי מצינו כמה דוגמאות כאלה בהלכה.
כאשר ראש- השנה וסוכות חלים בשבת קודש ביטלו חכמים נטילת שופר ולולב (ר"ה כט,א ושו"ע סימן תקנא ס"ק ה).
כאשר פורים חל בשבת, מקדימים קריאת המגילה ליום השישי ודוחים הסעודה ליום ראשון (שו"ע או"ח סימן תרפח סעיף ג' ומשנ"ב שם יח ורמב"ן בריש מסכת מגילה ושו"ת ישכיל עבדי חלק ח השמטות סימן ד ואות ב ומהר"ם אלשקר סימן מט).
תשעה-באב שחל בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון(שו"ע או"ח סימן תקנא ס"ק ד' ותקנד ס"ק יט)
ולפי זה יוצא שתקנת חז"ל מחייבת, והם החשיבו את יום המוקדם או המאוחר לזמן העיקרי ולכן נקיים את כל מנהגי העצמאות ביום שהוקדם או שנדחה על־פי הוראת הרבנות הראשית לישראל ושעוגן בחוק מדינת ישראל, כי לחכמי הדור ניתן כוח הלכתי לקבוע אמירת הלל ושאר מצוות היום בזמן שנקבע יום העצמאות כחוק וכן פסק הגר"ש גורן זצ"ל בספרו (תורת השבת והמועדים) ומחובתינו לשמוע לחכמינו המדריכים את ארחות חיינו בארצנו הקדושה כי הם עיני העדה ומפסקיהם אנו חיים.
ומכאן למדים שהשבת היא הקובעת סדרי החיים של המדינה וכשנשמור שבת כהלכתה, ניגאל ונקרב תשועתנו כי גאולת ישראל היא זקיפת קומתם של הערכים המוסריים והמקודשים של תורת ישראל שמשכנה וישומה המלא הוא בארץ הבחירה וסוף המדינה לנווט ארחות חייה ע"פ התורה וחכמיה.