הלכות יום העצמאות
הקדמה
"יום העצמאות" הוא ראש השנה להקמת "מדינת ישראל" שהיא 'ראשית צמיחת גאולתנו' וביום זה קם עם ישראל לתחייה ומחדש את בריתו עם הבורא ועם נחלת קודשו ולכן הוא "יום טוב" לכלל ישראל, יום שמחה והודיה לה' על חסדיו ונפלאותיו ועל הרמת קרננו בעולם והקמת שכינתא מעפרא ומשום כך יש להרבות בו בשמחה ובהלל לה'.
הלכות היום: בין ליוצאי גלות ספרד בין ליוצאי גלות אשכנז
ערב יום העצמאות הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יש להדליק נר זיכרון עבורם בבית ובבתי הכנסת.
יום העצמאות ראוי לעשותו יום שמחה מערב עד ערב, להפסיק המלאכה, להתרחץ וללבוש בגדי יום טוב לכבוד היום הקדוש והמשמח ואין לקיים בו יארצייט לענין תענית וצידוק הדין (עיין הרמ"א יור"ד סימן תא-ו ואו"ח סימן תכ-ב וגשר החיים פרק טז אות ו סעיף ב)
אין אומרים תחנון ביום העצמאות ולא במנחה שלפניו (או"ח סימן קלא ס"ק ד) ויש להיזהר שלא לבוא לידי מחלוקת בשל כך בבית הכנסת והאמת והשלום אהבו.
מותר להתגלח לכבוד היום למרות שחל בימי הספירה (עיין בספר הלכות יום העצמאות – עמוד שלד – תשובת הראשון לציון הגר"י ניסים זצוק"ל).
יש לגמור בו את ההלל בברכה ביום ואין חילוק בזה בין אשכנזים לספרדים שהרי "הלל" זה הוא על נס הישועה וההצלה לכללות ישראל כמו חג החנוכה ולא מנהג כמו בראש חודש. (פסחים קיז. מג"א הל' פורים סימן תרפז ושו"ת חתם סופר או"ח סימן קסג וקצא).
יש לברך ברכת "שהחיינו" באמירת הלל ביום כי כולנו שמחים בתקומת וזקיפת קומתנו. (שו"ת קול מבשר ח"א סימן כא).
יש לעשות סעודה חגיגית ולספר בה נפלאות ה' וחסדיו המרובים שעשה עם ישראל ביום זה. (עיין ספר לנתיבות ישראל ח"א מאמר ל"ז).
מותר לשמוח ולרקוד ביום העצמאות כי הוא חג לישראל על גאולתו והצלתו ממוות לחיים ועל זקיפת קומתו הרוחנית.
חל ה' באייר ביום שישי או בשבת עושים את יום העצמאות ביום חמישי שלפניו ויש לנהוג בו את כל הלכותיו – ע"פ פסקי הרבנות הראשית לישראל. (סדר תפילות ליום העצמאות דף 20). וכן כשחל ביום שני נדחה ליום שלישי והשנה חל ביום שני ונדחה ליום שלישי.
בשבת עצמה בה' באייר אין אומרים "צדקתך".
נוהגים ללמוד ביום זה ענייני קדושת הארץ וקדושת המקדש ללמוד מצוות התלויות בארץ ולעסוק בהלכות מלכים ברמב"ם כדי להגדיל חיבת הארץ
ומלכות ישראל ובפרט לרומם קרן "תורת ארץ ישראל" הדואגת לכלל האומה, ורצוי לקבוע בו שיעורי תורה לגברים ולנשים כדי להפגין שהתורה והמלכות קשורות ושזורות יחד.
ראוי לדרוש בעניינו של יום, לחזק את העם במעוז התורה והמצוות כדי להכיר במעלת הניסים ולא לסמוך על "כוחי ועוצם ידי" אלא לראות בכל מהלך התקומה פועל ה' ומעשה ידיו "כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ואסור להיות כפוי טובה למרות הבעיות הקיימות בחברתנו כי האור יתגבר על החושך ויאיר נשמות ישראל לשוב בתשובה ולהכיר בסגולתם האלוהית.
ביום משמח ומרנן זה ראוי לחלק צדקה לעניים כי הצדקה מקרבת את הגאולה "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" (בבא בתרא ו. שבת קלט. והרמב"ם הל' מתנות עניים פרק ב' הל' א) ורצוי להזמין אומללים ונצרכים לסעודת החג.
רצוי להלוך ביום זה ארבע אמות חדשות בארץ ישראל בה לטפח חיבת ארצנו וקדושתה האלוקית כי ההליכה בה היא מצווה ויש נוהגים לבקר בשכונות וביישובים חדשים כדי לשמוח בבניינה ולא כמו המבלים את היום בהבלים ובהבאת פטישונים.
להרבות אהבה אחווה ורעות בין כל חלקי העם לסלק את המחיצות בין העדות. להתפלל לשלומם ולרפואתם של כל היהודים ובמיוחד להתפלל על חיילי צה"ל ועל כוחות הבטחון העומדים על משמר ובטחון ארצנו.
להתפלל על קיבוץ גלויות, על הצלת העם מאוייביו, על שלמות הארץ, על פריונה, בניינה והרחבת גבולותיה כי "מדינת ישראל" צריכה להיות "כסא ה'" בעולם.
להגדיל הציפיה לגאולה, להעמיק בגאולתם של ישראל ועומק זכותם (ספר לחם אבירים א' פרק טו' ב').
ונסיים בתפילה נאדרת מקרב לב שעם ישראל מתפלל בימים נוראים "ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך בב"א".
ועלינו להגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהילה לא-ל עליון "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".