מצוות מחצית השקל - הרב שלמה בן חמו-רב העיר קריית גת

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' (שמות ז, יג).
באחד בניסן משמיעים על השקלים כדי שיביאו בני ישראל את שקליהם בעונתם (ירושלמי שקלים פ"א הל' א).
כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו "זה יתנו" (שמות ל, יג) כזה יתנו (ירושלמי שקלים פ"א הל' ד).
תרומת הלשכה לוקחים בה תמידין משל כל ישראל מן השקלים שהיו שוקלים כדי שיהיו כל ישראל שותפים בו (פסיקתא רבתי פרק י).
בשלושה פרקים בשנה תורמים את הלשכה: בפרוס פסח, בפרוס העצרת ובפרוס החג (פס"ר פרק י; ורמב"ם הל' שקלים פ"ב הל' יב-יג ותנחומא ריש פרשת כי תשא).
והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה כלומר מכאן שצריך אדם לשלש שקלו ג' פעמים בשנה (ירושלמי שקלים פ"ב הל' ג; ונחמיה י, לג) באדר, בניסן ובאלול (פסק"ר כי תשא סימן א).
הטעם לג' קופות אומרת המשנה (שקלים פ"ג מ"ד), תרם הראשונה לשם ארץ ישראל, והשניה לשם כרכין המוקפין והשלישית לשם בבל ומדי, ולשם המדינות הרחוקות (ועיין הרמב"ם הל' שקלים פ"ב ה"א).
ג' תרומות הן:
למזבח (קורבנות).
לאדנים.
לבדק הבית (מגילה כט, ב) וכן מובא בירושלמי (שקלים פ"א הל' א).
ג' תרומות הן: תרומה לקורבן, תרומת האדנים ותרומת המשכן "ויקחו לי תרומה..." וכולן על בסיס של נדבת הלב "אשר ידבנו לבו" (שמות כה, ב ואור החיים שם).
הג' תרומות היו רק במדבר אבל אחת שהיא "מחצית השקל" לקורבן נשארה לדורות (ועיין רש"י למגילה כט, ב ד"ה ג' תרומות).
נצטווינו לתת "מחצית השקל" בכל שנה (סה"מ עשה מצוה קעא) והנשים פטורות כי "איש" כתיב למעט אשה (הרע"ב במשנה בשקלים ריש פ"א מ"ג) וכן קטן פטור דהיינו פחות מי"ג שנים פטור (רמב"ם הל' שקלים פ"א).
וי"א שרק פחות מעשרים פטור כי נאמר "כל העובר על הפקודים כלומר עד עשרים פטור ולמעלה מעשרים שנה חייב והחיוב ממעיט.
אמר הקב"ה: צפוי לפני שכל מנין שעתידים ישראל להימנות יש בו חסרון כיס, אלא מה אני עושה? הריני מתקן להם רפואה שכל מנין שיהיו נמנים, שיהיה להם כפרה (פסק"ר פרק י, א).
אמר בלעם: "מי מנה עפר יעקב" מי יכול למנות מצוות שישראל עושים בעפר? לפיכך הם מתרבים בארץ" (פסק"ר פי"א, א).
כתב החינוך (מצוה קה): שיתן כל אחד מישראל מחצית השקל מבן עשרים שנה ומעלה, ונחלקו בזה – האברבנאל והרלב"ג (שמות ב, יב) כתב שמצות שקלים אינה אלא לשעתה, כלומר במדבר "בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף" (שמות ז, יב), אבל החינוך והרמב"ם סוברים שזוהי מצוה לדורות לתת מחצית השקל לבדק הבית אף על פי שלא ימנה אותם.
כתב הרמב"ם בסוף הלכות שקלים שמצות שקלים אינה נוהגת אלא בזמן הבית, קיים ולא חרב (רמב"ם שקלים פ"א הל' ח, ט).
המנהג היום לתת "זכר למחצית השקל" בפורים ונותנים אותה לעניים לצדקה וגם לגבאי בית הכנסת (כף החיים סימן תרצב-א).
י"א שבכל דור ודור השקלים באים לכפר גם על מעשה העגל שהרי אמרו במדרש (שמו"ר פרשה מג, ג): אין לך דור שאין בו אונקיא מחטאו של עגל וכל הצרות שבאות על עם ישראל הן כתוצאה מחטא העגל (עיין סנה' קב, א).
נתינת מחצית השקל באה לכפר על חטא העגל (שקלים פ"ב הל' ג, תנחומא כי תשא י) והטעם כי עיקרה של ע"ז הוא פירוד מהקב"ה והתיקון הוא האחדות, הדבקות באל אחד שהיא מקור החיות והקיום של האדם, "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום".
מי שלא נתן מחצית השקל, כופין אותו לשלם ונוטלים ממנו את כסותו בעבור התשלום (הרמב"ם שקלים פ"ג, הל' ט).
אמר משה להקב"ה, במה תרום קרן ישראל – אמר לו ב"כי תשא" (בב"ת י, ב) כלומר כשתרצה להרים ולהגביה את עם ישראל יתנו "מחצית השקל" שהיא צדקה ולכן אנשי סדום נענשו שלא עשו צדקה (יחזקאל טז, מט).
מחצית השקל עשרים גרה השקל (שמות ז, יג) ואמרו רז"ל "משקל השקל" הוא 320 שעורות כסף שהם 16 גרם, ומחצית השקל הוא 160 שעורות כסף שהם 8 גרם כסף ואחרי שהוסיפו שישית על משקל השקל, אז משקל מחצית הוא 9.6 גרם כסף, ולכן המדקדקים מחמירים לתת כשיעור 10 גרם לפי שוויים בשוק.