המנהג שנוהגים לתרום לזכר "מחצית השקל"
- מאיזה גיל חייבים לתרום המצוה הזו?
- לאיזו מטרה תינתן התרומה?
- ערך הסכום שיוצאים בו ידי חובת המצוה?
להלכה! נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים, לצורך הקורבנות, כיוון שאין לנו בית מקדש היום הרי אין חיובה מן התורה
אלא מנהג טוב לתת וכפי שכתב הרמ"א (או"ח סימן תרצד-ס,ק א ועיי"ש בכף החיים ס"ק א, מטה יהודה סימן תרצד).
- ולגבי זמן חיובה כתב רבנו עובדיה מברטנורא במסכת שקלים (פ"א, מ"ג): שחיוב מצות "מחצית השקל" היא מבן עשרים שנה ומעלה ככתוב בפרשת "כי תשא": "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל... מן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'" (שמות ל, יג-יד) וכן פסק הרמ"א (סימן תרצד).
ברם, רבנו הרמב"ן בפירוש לתורה (ריש פ."כי תשא) כתב שמבן שלוש עשרה שנה ויום אחד שנעשה בר מצוה חייב לתת מחצית השקל כי המטרה "לכפר על נפשותיכם" וכיון שהוא חייב במצוות הרי הוא זקוק לכפרה, אבל התרומות המיועדות למלאכת המשכן וכן להקרבת קורבנות היו מגיל עשרים, וכן מבואר בירושלמי (שקלים פרק א), וכן פסק הרמב"ם ורוב הראשונים (עיין ב"תוספות יום טוב, לשקלים פרק א, מד). ונהגו להחמיר כדעה זו, ולפיכך טוב לתת "זכר למחצית השקל, על כל מי שהוא מגיל בר מצוה ולמעלה וכן אשה חייבת כפי שהעלו הפוסקים (מג"א סימן תרצד-ג; עיין ילקוט יוסף מועדים דף סג וכף החיים שם וחזו"ע פורים).
- ולגבי אופן נתינתה, מבואר במסכת סופרים (כא) שהתרומה לצורך עניים ודלים וכן כתבו האחרונים (עיין א"ר סימן תרפה ס,ק יא), ברם הגר"ח פלאג'י בספרו "רוח חיים" (סימן תרצד ס"ק ב) הביא מהאחרונים שכתבו שיש לתרום המעות ללומדי תורה עניים השוקדים על דלתות התורה שהרי אמרו רז"ל "אם ביקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי תורה" (קוה"ר יא, א), כי על ידי זה אנו מקיימים ומחזקים את התורה ולומדיה, ומצוה מוטלת על כל יהודי לחזק תורה ולומדיה כדי שיהיה לו חלק בקיום וביסוס התורה בחיי האומה ולכן רצוי לתרום למוסדות התורה, למפעלי צדקה וחסד המחזקים תלמידי חכמים נצרכים שהרי אמרו רז"ל "מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח, א), כי התורה מכפרת על ישראל, מגינה עליהם ומשמשת תחליף לקורבנות שאין לנו היום, ואמרו רז"ל "גדולה מצות תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין" (מגילה ג, א) וכן אמרו בילקו"ש (ויקרא חנה): כל זמן שבית המקדש קיים המזבח שבו כפרה לישראל, וכשאינו קיים וכן בחו"ל, חכמים ותלמידיהם כפרה לישראל, ועוד אמרו רז"ל שהעוסק בתורה בכל העניינים הלכה למעשה כאילו הקריב כל הקורבנות כולם (עיין סוף מנחות ובספר "ראש דוד" למרן החיד"א סוף צו) ובכמה מקומות גילו לנו חז"ל שתורה עדיפה מקורבנות ולכן חובה עלינו לדאוג לקיום התורה ומוסדותיה ומשום כך חסד גדול ומעשה רצוי להפנות תרומות "זכר למחצית השקל" לעמלי תורה וגם לנצרכים מוכרים וכבר אמרו רז"ל (פסחים נג, ב): כל המטיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קוהלת ז) וכן פסקו בעל "יחוה דעת" (ח"א סימן פו) ובעל ילקוט יוסף מועדים 313 ס"ק ט) ועוד אחרונים.
- וסכום הנתינה, כתב הרמב"ם (שקלים פ"א, הל' ו) שמצות "מחצית השקל" בזמן המקדש היא לתת שיעור שני דינרי כסף שהם משקל שלושה דרהם כסף דהיינו כעשרה גרם טהור, ולכן צריך לתת זכר למחצית השקל השווה של היום של עשרה גרם כסף (עיין שו"ת "יחוה דעת" ח"א, סימן פו).
ברם מי שאין ידו משגת לתרום כשיעור זה יתן כפי יכולתו ונדבת לבו כי הרי אמרנו מן הדין אין חיוב לתת אותה היום ואפילו הרמב"ם והשו"ע לא הזכירו חיוב זה ורק הרמ"א על סמך דברי המרדכי במגילה (פרק א) ובעל האגודה ע"פ דברי מסכת סופרים (כא) הזכירו חיוב זה כדי לסתור את שקילת השקלים ששקל המן לאחשוורוש (מגילה יג, ב) ולכן מקדימים השקלים שלנו למצוות לפני פורים כדי לסכל עצת המן העמלק לחבריו גם היום המתנכלים לקיומנו הלאומי ולכן כל מי שבאפשרותו לקיים דברי הרמ"א תבוא עליו ברכה ומי שאינו יכול יתן כמיטב יכולתו ויתכוון שזה רק "זכר" ולא יאמר אני תורם "מחצית השקל" כי אין חיוב לא מן התורה ולא מדרבנן אלא מנהג טוב וה' יזכנו להדר במצות הצדקה, החסד, בחזיוק התורה ולומדיה ולצפות בבנין בית תפארתו בב"א.
ולאחי הטובים, גבאי בתי כנסת ומשרתים בקודש, ברכת חג פורים שמח חג של התעלות בתורה, באמונה ובחיבת ארץ קדשנו.
אנא בקשו מהמתפללים הקדושים לתרום "זכר למחצית השקל" לישיבות, למוסד תורה, למסודות צדקה וחסד לעניים ולדלים, וה' יברך אתכם במיטב הברכות וחיים טובים אכי"ר.