מעלת חג העצמאות בחיי האומה

מקור החיוב

"וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם... והיו לכם לזכרון לפני ה'" (במדבר י, י) ופירש הראב"ע על אתר "וביום שמחתכם ובמועדיכם", ששבתם מארץ אוייב או נצחתם האוייב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים וחנוכה" וכן כתב רבנו יונה (ברכות פרק ב): בשעה שהיתה לכל ישראל צרה והיה הקב"ה עושה להם נס היו עושים יום טוב והיו אומרים הלל ועיקר התקנה לא היתה אלא שנעשה לכל ישראל דכתיב "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם... ונזכרתם לפני ה'..." (ועיין כוזרי מאמר ה, כז).

והנה בשנת תש"ח עשה ה' עם עמו נסים ונפלאות במלחמת השחרור, שצבאות ערב פלשו לארצנו לכלותנו והקב"ה קלקל מחשבתם ונתן כוח ועוצמה להדוף אותם, לשחרר נחלתנו ולהקים בה מדינת ישראל, מדינה יהודית עצמאית וריבונית שתכליתה לפרסם מלכות ה' עלי אדמות (אורות קס-ו ומוסר הקודש עמוד רצא).

מדינת ישראל היא "מתנה שמימית" שהוענקה לעם ישראל אחרי שואה איומה, אחרי אלפיים שנות גלות קשה ומרה שבה ניסו אוייבינו להשמידנו ולהכחידנו מלהיות גוי מיוחד בציונו האלוהי "לכו ונכחידם מגוי..." ורצונם היה לדכא ולשעבד את ישותנו ולהשפיל קומתנו הלאומית והרוחנית לבל נרים ראש.

שרשרת מעשים פלאיים התרחשו בדורנו, והפלא הגדול והעצום הוא הקמת "מדינת היהודים" שמביאה התחדשות גדולה של מוסר, של ערכים מקודשים ושל הכרת האמונה הייחודית לעולם, ולמרות שהעיניים עיוורות והאזניים חירשות לשמוע "קול ה'" המנסר בחלל העולם, עלינו כמאמינים בני מאמינים לראות את "האור הגדול" שבפלאים, לשבח, לפאר ולקלס על הנסים המופלאים שבצמיחת גאולתנו החומרית והרוחנית למרות כל הצללים הקיימים בשחרורנו "החירשים שמעו והעיורים הביטו לראות" (ישעיה מב, יח) כלומר על כל יהודי להביטא בעין יפה ובהערצה רבה על כל המפעל הציוני" שהוא יצירה אלוהית ולא מעשה אנוש גרידא שיש להטיל בו דופי ולקטרג עליו" כי למרות שהוא מכוער מצד חיצוניותו הוא נאה, משובח ומהדור מצד סגולתו הפנימית "שחורה אני ונאוה" (שה"ש א-ה) ודרשו חז"ל (שהש"ר שם) "שחורה אני במעשיי ונאה במעשי אבותיי", כלומר מצד חיצוניותה היא שחורה ומכוערת אבל רצונה הפנימי הוא לדבוק ברצון העליון לקבל עליה עול תורה ומצוות להיות ממלכת כהנים... סגולת העמים "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט, ה-ו ודברים כו, יח) "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה מג, כא) ולכן אסור לקטרג עליה, כי היא שזופת "שמש העמים" שהשחירו את פניה וקילקלו מעשיה "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (שה"ש א, ו) ואמרו רז"ל על זה (שה"ש שם) "אמרה כנסת ישראל לנביאים אל תראוני בשחרורותי ולהגיד דלטוריא על ישראל" כי הקב"ה אינו רוצה בחובתם של ישראל ואינו חפץ לשמוע עליה קטרוגים השמצות ולשון הרע כי הם בניו ועבדיו הנאמנים וכל קלקולם הוא חיצוני ובשובם לארצם יתלבנו, יזדככו וישובו לחיק אמם להיות צדיקים ועושי רצונו (עיי"ש ברש"י), "והקב"ה שונא המקטרג על בניו" (הגר"א על תיקוני זוהר תיקון כא) ולכן חובת צדיקי הדור ללמד זכות גם על הרחוקים ולשבח מסירות נפש עבור בנין הארץ, קיבוץ גלויות והפרחת שממות ארץ ישראל "גדול קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ" (פסחים פח, א) ושיבתם לציון היא שיבת השכינה למשכנה הקבוע, שיבת עם ישראל לארצו המקודשת לחיות חיים טבעיים, חיים יהודיים ריבוניים המקושרים והמנווטים על ידי רבון העולמים "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה, נה) ותכונתם היא "עבדי ה'" ולא עבדים לעבדים" (בבא מציעא י, א) ולכן "הגלות" היא מציאות בלתי טבעית, בלתי נורמלית כי היא הורסת התכונה הלאומית של העם, מנתקת את העם מבוראו, מנחלתו ומשרה עליו חושך עד כדי איבוד כל כוח היצירה והכשרונות הלאומיים ובמיוחד ביטול תורה ,כיון שגלו ישראל מארצם, אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה, ב).

כתבו חכמי הסוד שדורנו הוא גלגול נשמות של אותם בריונים להחריבו את בית שני והוטל עליהם לבנות הבית השלישי (זוה"ק).

מדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו", ראשית ישועתנו וכולנו מלאי שמחה ואושר רב על תקומתה המהווה מימוש החזון הנבואי ולכן חיבורנו אליה למרות צלליה הוא חיבור מהותי, חיבור אמוני, ויחסנו אליה כמאמינים בדברי התורה והנביאים אינו נמדד ע"פ התנהגותם של קברניטי המדינה ומנהיגיה כי הם חולפים ועם הנצח ימשיך להתקיים בנחלתו הנצחית "ועם הנצח שאינו מפחד מדרך ארוכה" ומשום כך חובתנו להיות שותפים פעילים ביתר שאת בבניין הארץ, בחינוך הדור הצעיר והמבוגרים בהפצת אור התורה והחסד בקירוב לבבות, בטיפוח החסד על כל רבדי החברה, ולשפר דמותה וזהותה של מדינתנו המיועדת להיות "כסא-ה'" בעולם (אורות קס, ז; אורות הקודש ח"ג קצא).

"עצמאות ישראל" הופיעה דוקא בימי הספירה בימי עצב ויגון כי בתקופה זו אנו אבלים על מיתתם של רבי עקיבא ותלמידיו שמתו משום "שלא נהגו כבוד זה בזה" (יבמות סב, ב) כי כאשר ישנה "שנאת חינם" בעם לא נוכל להשיג ריבונות מדינית כי השנאה זורעת פילוג, פירוד ומריבות פנימיות ולכן תיקון מחננו תלוי בריבוי אהבה ואחוה, כבוד הדדי, לב טוב ועין טובה, ותשובת המשקל לחורבן היא ריבוי אהבת חינם, הכרת החסד העליון בקיבוץ גלויות בבנין הארץ כי אלה הם סימני ראשית הגאולה (סנהדרין צח, א).

אחרים יקראים ומסולאים מפז, הבה נתלכד, נתאחד, נסיר את מחיצות השנאה והפילוג ונתעטר בעוז ובאמונה לשוב בתשובה שלמה כדי להדוף משטמת הגויים ולהתנחל בכל מרחבי ארצנו כדי להכינה למשיח להיות "מרכבה לשכינה" ותפארת העמים.

עצמאות ישראל, עצמאות מדינת ישראל נחשב לכבוד ולתפארת לעם ולאנושות כולה ולמרות שמנהיגי ישראל העומדים בראש המדינה רחוקים מתורה ומצוות ומשאיפה להשליט את התורה בחוקת המדינה, אנו בטוחים כי בשלטון עצמאי וריבוני יש לנו התקוה המלאה והאמונה התמימה שהקב"ה יעלה רוחו ממרום על בניו וכולם יכירו את האמת ויחזרו בתשובה וינהלו את המדינה על אדני התורה, האמונה והאמת.

מדינת ישראל אינה רכוש של ממשלת ישראל, היא דבר שמימי, יצירה אלוהית המנווטת ע"פ ההשגחה העליון שתכוון אותה לשאוף למימוש ייעודה הנצחי, ללמד כל העמים לדעת את יחוד ה' ואמונתו ויתקיים החזון הנבואי, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

בחג העצמאות הקב"ה עשה לנו נסים כדי להגביה אותנו, להוציאנו מהטבע, מהשעבוד הגשמי והרוחני כדי לטהר נפשות ישראל המזוהמות מטומאות הגויים כדי למסור נפשנו בעבור האמת האלוהית החרוטה וקבועה בלבנו (עיין שפ"א פ.וישב).

בכניסת חג העצמאות תוקן על ידי הרבנות הראשית לישראל לקרוא פרק קז בתהלים, וכתב רבנו מנחם המאירי שזה המזמור נאמר בנבואה על הגאולה מזה הגלות הארוך שאנחנו בו בצרות גדולות וכשיגאלם האל יודו לה' ויפרסמו נפלאותיו לבני אדם וישובו לארצם החרבה ויחוננו בה ערי מושב ויצליחו בה בכל מיני הצלחות ומלאה הארץ דעה כאשר ישלימו עצמם בכל מיני שלמויות.

המורם מכאן שחג העצמאות יש לו סגולה אלוהית גדולה להחזיר עטרה ליושנה ולפרסם את אמונת הייחוד וקירוב האנושות לאביה שבשמים באמצעות "מדינת ישראל" שייעודה להיות אור לגויים, תפארת העמים ומפיצה אור השכינה בחגוי תבל, ויתקיים בנו "אין לשמוח אלא בישיבת א"י" על דרך אומרו "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה" (אור החיים ריש פ. כי תבוא).

ועיקר כבודם ופאם של ישראל כתב רש"י (סנה' צז, ב) "שלא שלטה בהם אומה" כי עם ישראל ממהותו הוא "בן חורין" כי הוא משועבד אך ורק לקוב"ה, להגשים רצונותיו בבריאה, לדבוק בחיות האלוהית שהיא נצחיותו של היהודי.

ברם, עצמאות מדינת ישראל גרידא לא מספיקה כי העיקר הוא "עצמאות רוחנית", תרבותית וכל זמן שאנו שקועים בתרבות הגויים, גילוליה ומנסים לחקותם, וללכת בדרכי חינוכם וסגנון חייהם אנו בבעיא קשה של התבוללות וטמיעה של היהדות בגלות, והצלת ישראל תלויה בעלייתם לארץ חמדתם כי אחדות האומה נעוצה בא"י "ישראל גוי אחד בארץ – בארץ אינון גוי אחד" (זוה"ק) ובהיקבץ בניה לתוכה מכל קצוות תבל, הארץ תתן פריה בעין יפה ותהיה כגן עדן והרי קודש יטיפו עסיס, וגם בעם תגדל הכרתו כי יד ה' עשתה זאת לרומם קרן התורה והאומה.

בגלות מת בקרבנו רגש הכרת עצמיותנו ושכחנו את לאומיותנו, ובהתקרב קץ הגלות התעורר חלק מהעם לנטוש אדמת נכר ולשוב לעצמיות היהודית, לריבונות ולעצמאות המדינית שלנו שתלך ותסגל את המימד האלוהי שלה, להקים מדינה ריבונית שייעודה להיות כסא-ה' בעולם (אורות קס-ו) ולכן מחובתנו לתמוך בבוני הארץ כי הם גלגול נשמות הבריונים שהחריבו את הבית השני, ולכן נפלאים דרכי ה', ורצונו יתברך שאלה שהרסו הם שיבנו ויקוממו הריסות הארץ (עיין אתחלתא ח"ג דף מג ושיבת ציון עמוד 200; והעמק דבר לבראשית יג, יז).

נמצאנו למדים שבנין הארץ והקמת המדינה הם הרמת קרן ישראל, קרן התורה, קרן הצדק והיושר בעולם ולכן אל לזלזל בבוניה ובמפריחי שממותיה כי ההשגחה העליונה תשמח בבנין ארמונה ומשכנה הקבוע בארץ ישראל המתחדשת וקמה לתחיה על ידי אנשים אפילו שהם רחוקים ממורשת אבותם כי הם שליחי ה' המבצעים תכניתו.

עצמאות ישראל, עצמאות מדינת ישראל נחשבת לכבוד ולתפארת לעם למרות המצב הרוחני הירוד ולמרות שמנהיגיה רחוקים מתו"מ, בכל זאת בשלטון עצמאי יש תקוה ואמונה שה' שהקים את השלטון הזה יערה רוחו ממרום על בניו וכולם יחזרו בתשובה.

דורנו – דור השואה והתקומה חזה במו עיניו את ההשפלה, העויינות התהומית של הגויים לקיומו ושליש מעמו עלו על המוקד ונשרפו חיים על היותם יהודים מקדשי שם שמים ולכן אחרי הסתר פנים גדול מאין כמוהו זכינו לשפע כביר של נסים גלויים ומופלאים של תשועות כבירות שהתרחשו בתש"ח בארצנו, ולכן מחובתנו להרגיש, להלל ולשבח ולקלס לבעל הנסים המשגיח על עמו בעין פקיחא ומדינת ישראל היא התגלמות רצון ה' וראשית התגשמות חזון הנביאים ותקופתנו היא תקופה של אתחלתא דגאולה.