א-אייר הוא החודש השני בחודשי השנה כשמונים אותו מניסן והשביעי כשמונים אותו מתשרי.
ב-מזל חודש אייר הוא "שור" שהביאו מבבל ושימש לגולים כחודש של אבלות, על הספירה ועל חורבן המקדש והארץ וכסמל של תקוה וגאולה לתחיית הארץ.
ג-השור הוא סמלו של יוסף שהוא משיח בן יוסף.
ד-שם החודש כשמות שאר החודשים העבריים הועלה מבבל ונקרא חודש "זיו" (הגר"א ע"פ ירושלמי ר"ה פ"א, הל' ב) ותרגומו "ניצניא", "זיוא לאילנא" (ר"ה יא, א) כלומר זוהר הפרחים והניצנים (מלכים א, ו).
ה-השם אייר בא מאכדית ופירושו "זיו" ובא להדגיש את האור המיוחד שישנו בעולם בחודש זה הבא אחרי חודשי החורף הקודרים.
ו-"אייר" ר"ת "אני ה' רופאך" לומר שהריפוי מתייחס לגוף ולנפש, גאל ישראל ממצרים וכן גאל ישראל בשנת תש"ח בהקמת מדינת ישראל, ולכן כתבו חכמי הח"ן שחודש זה הוא חודש הרפואה, בעל סגולות רפואיות.
ז-אייר הוא לעולם חסר, בן כ"ט יום.
ח-במשך כל חודש אייר סופרים את העומר עד י"ח באייר שהוא ל"ג בעומר שאז מפסיקים מנהגי אבלות.
ט-בדורנו, חודש אייר קיבל ערך מיוחד וחשוב שכן בה' באייר תש"ח הוקמה "מדינת ישראל" ראשית צמיחת גאולתנו.
י-בכ"ח באייר שוחררה ירושלים העתיקה והכותל המערבי במלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז (1967 למניינם).
יא-בא' באייר נצטווה משה לפקוד את בני ישראל (במדבר א, א, סדר עולם פח).
יב-ב' באייר: החל שלמה לבנות הבית בשנת ארבע למלכותו (דברי הימים ב, ג-ב).
יג-ד' באייר: הוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שנקבע בסמיכות לפני יום העצמאות.
יד-בחודש זה אירעו כמה מאורעות חשובים בחיינו הלאומיים:
א- ג' באייר תש"ח שוחררה העיר צפת.
ב- ה' באייר נכנעה העיר יפו במלחמת העצמאות תש"ח (1948).
ג- י"ד באייר: הקרבת פסח שני במקדש לאלה שהיו אנוסים בהקרבת פסח ביום י"ד בניסן אחר חצות.
ד- י"ד באייר: הילולת רבי מאיר בעל הנס בטבריה.
ה- י"ח באייר: ל"ג בעומר- יום הילולא דרשב"י במירון.
ו- י"ט באייר: נפילת העיר העתיקה במלחמת העצמאות תש"ח (1949).
טו-דורשי רשומות אמרו כי חודש אייר הוא ר"ת "אוייבי ישובו יבושו רגע" ובחודש זה זכינו לראות נצחונות ישראל על אוייביו שקמו עלינו לכלותינו.
טז-אייר ר"ת "אברהם יצחק יעקב רחל".
יז-חודש אייר מסוגל לנצח האוייבים שנאמר (תהלים ו, יא) "יבושו ויבהלו מאד כל אוייבי ישובו יבושו רגע" ר"ת אייר (הרב שמשון מאוסטרופולי זצ"ל).
יח-יש שני קצים לגאולה: א- ע"פ הטבע. ב- למעלה מהטבע. כך יהיה בגלות האחרון וגאולתם כי מה שהיה הוא שיהיה, שיש גם כן קץ גאולה ע"פ הטבע וקץ למעלה מהטבע הכל לפי בחירת אנשי הדור (בן פורת יוסף עמוד 109 לר"י הכהן מפולנאה).
יט-אמר ר' אבהו: כל ישועה שבאה לישראל, היא של הקב"ה שנאמר "עמו אנכי בצרה... ואראנו בישועתי" (מדרש תנחומא סו"פ אחרי מות).
כ-"שירו לה' שיר חדש תהילתו מקצה הארץ שעתידין לשורר שירה על תשועתם של ישראל" (מדרש תהלים מזמור צח ושמו"ר כג, ה).
כא-משחרב בית המקדש ובטל קורבן תודה תיקנו חז"ל שעל כל פנים יתפסו הטוב במיעוטו וירממוהו בקהל עם (החת"ס או"ח סימן נא).