האם ראוי לשמוח ביום העצמאות בעת שעוקרים יישובים יהודיים מארצם ומגרשים יהודים מנחלתם?

חרב ההיתנתקות אינו קשור עם שמחת "יום העצמאות", כי ביום זה אנו מודים ומהללים ומשבחים למי שאמר והיה העולם שגאלנו והצילנו ורוממנו מכל עם, ועזר לנו לכונן מחדש את היישות היהודית המדינית הלאומית בנחלת אבותינו שאליה ציפינו וערגנו אלפיים שנה.

"שיבת ציון" השלישית מחזירה עטרה ליושנה ושואפת להקמת מלכות ישראל, לבנין המקדש ולתיקון העולם במלכות שדי ולכן חסד גדול עשה עמנו בוראנו לקבצנו מארבע כנפות הארץ כדי לעטר אותנו בארבע קדושות יסודיות שהיו חסרות לנו בזמן פזורנו בין הגויים:

החזרת מצוות יישוב הארץ- לתיקנה כי העם השב לציון יקיים מצוות ישיבת הארץ השקולה כנגד כל המצוות , והיא מתאפשרת ומתהדרת על ישראל השבים לחיק מולדתם.

בהקמת מדינת ישראל- כמדינה ריבונית מתקיים חזון הנביאים , ונעשה קידוש ה' לעיני הגויים שהיה מחולל במשך כל הגלות (יחזקאל פ. כ; לו).

הצלת ישראל מיד צורריהם- והרמת כבוד וקרן ישראל המושפל בגלות.

נאמנות ומסירות יהודי למחשבותיו ולדמיונותיו העצמיות רק בא"י ולא בחו"ל (עיין אורות י).

ולאור זה השמחה היא גדולה כי אנו שמחים בשמחתו יתברך שחוזר אלינו ומחזיר לנו את הכבוד הלאומי ובמיוחד שעם ישראל מחדש בריתו עם אלוהיו ועם ארצו ונחלתו שאליה שאף כל ימי גלותו והשפלתו בנכר.

שמחת "יום העצמאות" אינה קשורה בטיב הממשל וביחס המנהיגים הפוליטיים לתקומת ישראל וכן לא בגלל יחסם המזלזל לקדשי ישראל ולחזון הנביאים כי השמחה נובעת מצד הניסים והנפלאות שנעשו עם ישראל בשנת תש"ח שהיישוב היהודי היה צפוי להשמדה מצד פלישת צבאות ערב לארץ כדי להחריבו ולהשמידו, והקב"ה הצילנו מידם. והקים אותנו לעם שיקים מלכות מוסרית ויפיץ אמונה ומוסר וצדק בעולם.

המצב העכשווי הקשה שבו הממשלה הולכת להרוס מפעל התיישבות מפואר ולהסגיר חלקי א"י לנכרים לא יעיב על חובת השמחה וההודייה , ולא נטשטש בין השמחה הגדולה על מה שזיכנו ה' לבין הכשלונות והטעויות שלנו כי ח"ו כשלון כזה לא ינתק אותנו ממקור הנצח שמחייב הודייה על הנס ולא נפסיק לראות בהקמת מדינת ישראל "חסד אלוקי" עליון, ומסגרת לאומית להקמת מלכות בית דוד וכסא ה' בעולם ולכן למרות החולשות והריפיונות של המנהיגים שלנו, חובת השמחה, ההודיה והקשר עם נשמת האומה שרירה וקיימת כי שלשת הכתרים הנ"ל קיימים כי בהקמת המדינה הוסרה "חרפת הגלות" כי בהיותנו מבוזים על ידי הגויים, גם שמו מחולל בגויים (עיין יחזקאל פרק לו). ולכן אפילו אם מצבנו הרוחני המוסרי ירוד הוא חפץ בגאולתנו כאמרם ז"ל "הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים" (שהש"ר ב) ומקובלים אנו שהחילוניות תתפשט בישראל קודם ימות המשיח (ספרי דברים לב- טו ואורות עמוד פד ובספר "עיר הקודש והמקדש" חלק ה' עמוד ז).

תהליך של קיבוץ גלויות, הפרחת השממה ובניין הארץ הוא "אתחלתא דגאולה" וכדברי רז"ל "אין לך קץ מגולה יותר מזה שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו פריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו 8 וסנהדרין צח 1, רש"י ומהרש"א שם).

 ופירש רש"י שם "כשתיתן ארץ ישראל פרייה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר מזה". 

ביום העצמאות ניצל עם ישראל ממיתה לחיים, וגם ליהודי הנכר נעשית הצלה שדם יהודים לא הפקר, ומדינת ישראל מגינה על היהודים לבל יהרגו ויושפלו בנכר.

והנה בתקופה קשה זו צומחים הרהורים בלבם של טובים וישרים מאחינו נאמני תקומתנו שקשה לשמוח ביום העצמאות בעת שחרב חדשה מונפת על גירוש יהודים מנחלתם, ודבר זה מחליש את תפיסת עולמנו, אבל תשובתנו היא פסקנית, כפי שכתבנו, ונכון שהשלטון פועל בהשראת הגויים לבתר את נחלתנו ופועל לטשטש יסודות היהדות ותורת ישראל, בכל זאת אל לנו להתנער מאהבת המדינה ומחובת ההודייה למרות כל הצללים והלבטים כי הרבה אור גנוז בתקומתנו , וגאולתנו תלך ותשגשג עד שתהיה גאולה שלמה מכל הבחינות, וכידוע שהגאולה יש לה עליות וירידות, שמגמתן לחשל את אופי האומה לקראת הופעתה השלמה בזירה העולמית (שהש"ר ב, חזון הגאולה קעו).

חובת ההודיה לא נקבעה על צורת השלטון ולא על רמתם הרוחנית של מנהיגי המדינה כי ברכת "ראשית צמיחת גאולתנו" היא על פועלו וחסדו הגדול של הבורא שחפץ בתקומתנו ובשכלולנו וזה ימשך לעולם ולמרות כל המשברים ההשקפתיים הרוחניים והמוסריים נמשיך להודות לה' , לקלסו , לשבחו לפארו ולברך את המדינה שאינה רכושם הפרטי של המנהיגים אלא "כסא ה' " בעולם, ועלינו להתמודד עם כל הקשיים ולהצעידה לקראת שלמותה ותפארתה כי גם במדינת ישראל הקטנה טמון פוטנציאל גדול להרחבת גבולותיה , לרוממות העם, ליישום התורה והמצוות בכל ארחותיה הלאומיים ועל זה אנו חייבים לעמול כדי לשכלל את כל האורגאנים הממלכתיים. להיות מוארים באור התורה והקדושה.

בסיכום "מדינת ישראל" היא ביטוי והגשמת החזון הנבואי והיא חלק מגאולת ישראל השלמה ולכן מברכים אותה ומתפללים לשלומה וגם חוגגים "יום העצמאות", כיום שבח והודייה לרבש"ע על שהקים אותנו משפלותנו והחזירנו לדביר קדשו כדי להיות ממלכה קדושה ולמרות שהממשלה אינה ממלאת את כל ייעודיה אין זה גורע מלהמשיך ולהזדהות עם תקומתנו הלאומית ולחגוג את היום הגדול הזה שבו נהיינו לעם ריבוני, ולכן נכריז ונאמר נמשיך לשמוח בשמחתו יתברך , נקלס ונפאר לריבון העולמים על חסדיו המרובים , על יצירת מדינת ישראל ומתוך אמונה קדושה, כל ניתוק יהפוך לתיקון וכל צרה תהפוך לרווחה, וגאולתנו תלך ותשגשג כד שתשיג את ייעודה המושלם להיות "מלכת כהנים וגוי קדוש" ואדרבה אהבתנו למדינתנו וחרדתנו לקידושה ולעצמתה הרוחנית והחומרית מחייבת לעשות ככל אשר לאל ידינו ולתקן המעוות "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב י יב והרד"ק שם) אכי"ר.