החינוך להתרחק מאלימות
החינוך להתרחק מאלימות
תורתנו הקדושה מתייחסת בחומרא רבה לכל סוג של אלימות פיזית ומילולית, ואפילו על הרמת יד בלי הכאה החימרה התורה מאוד, והמגביה ידו על חברו נקרא רשע (שמות ב, יג. וסנהדרין נח ע"ב), ופסול לעדות (שו"ע חו"מ סי' לד סק"ד), וגדולי ישראל דיברו בגנות האלימות. והמלחמה נגד האלימות, הוואנדליזם וגרימת נזק לרכוש מחייבת שינוי דרסטי בעולם הערכים של חברתנו, וככל שלא נחנך לאי אלימות, לכיבוד הזולת ורכושו, הפשיעה תגדל בחברתנו, ותסכן קיומה. ולכן עלינו להגביר ולהסביר את נושא המשמעת בבית, בבתי הספר, ולהתמודד עם ההתדרדרות בנושא זה, בחכמה וביעילות רבה.
האדם הוא עשוי בצלם אלקים, והסוטר לועו של חברו כאילו סוטר לועה של השכינה (סנהדרין נח ע"ב), ולכן כהורים וכמורים במוסדות חינוך חייבים לחנך לשמור על כבוד האדם, ואפילו לאחר מותו "לא תלין נבלתו על עץ כי קללת אלקים תלוי" (דברים כא, כג), ואם אנו מצווים על כבוד המתים על אחת כמה וכמה על כבוד החיים, על כבוד רכושו וקנייניו החומריים וכל שכן שלא לחבל בגופו, ובנשמתו, שלא לקלל אותו ולהביע אלימות מילולית נגדו, כי צלמו האלוקי מחייב לכבדו, להדרו, ולהתרחק מגרימת נזקים גופניים וממוניים, וכתב הגר"א לאשתו באיגרתו:
"שתדריכי בנותייך מאוד שלא יצא מפיהן קללה ושבועה, כזב, שקר ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה, בחיבה ונחת".
ולכן צריך לחזור ולשנן לבנים ולתלמידים לאהוב ולרדוף את השלום, מפני שאין קץ למתן שכרם של אוהבי שלום ורודפי שלום (ספר מעלות המידות), והשלום הוא עמוד התווך של קיום העולם (אבות סוף פ"א), ולאור כל הנ"ל – הורים וחברה הרוצים להיות בטוחים ורגועים שילדי ישראל לא יהיו אלימים וגם להיות קרבן לאלימות, להפחדה ולסחיטה, עליהם להעניק לילדיהם חינוך תורני הטוב ביותר, כי התורה מתעבת האלימות וקוראת לשמור על כבוד האדם, ומצוה לשבור אנשי הזרוע ובני בליעל "זרוע רמה תשבור" (איוב לח, טו. ופלא יועץ ערך הכאה). ולכן על ידי חינוך תורני לתפארת, נזכה למזער את האלימות, ולראות בצעירי ישראל בנים טובים וישרים הולכים בדרכי ה', במשמעת טובה המציינת תכונת הענווה והישרות של האומה הישראלית, והעוזר לה כאילו עוזר לשכינה (תנחומא ויחי).
ועל מערכת החינוך ללמד ולהחדיר לתודעת התלמיד שככל שאדם אוהב את ישראל, כך הקב"ה אוהב אותו יותר, וכשעושה טובה עם חברו, עם חברתו, הקב"ה מטיב עימו ומגדיל אהבתו אליו (מסילת ישרים פי"ט), וכשיהודי קטן ישמע זאת יחדיר לתודעתו ולמצפונו שלא יהיה מזיק לחברו ולחברתו, כי היא חלק אינטגרלי ממנו, ואם העם יסבול גם הוא יסבול כי עם ישראל הוא "נפש אחת".
ואחד הגורמים למניעת האלימות הוא החינוך להסתפקות במועט, בקיים, כאמרם ז"ל: "איזהו עשיר – השמח בחלקו" (אבות פ"ד מ"א), וכתב בעל חובת הלבבות: נתחייבנו להתנהג בהסתפקות כי מטרת התורה להשליט השכל על תאוות הנפש, וכשמתגברת התאווה על השכל הוא שורש כל חטא וגורם לכל מידה מגונה (עיין שם בשער הפרישות פ"ב). ולכן נחנך את בנינו מקטנותם לא לחיות חיי פאר אלא לחיות בהסתפקות, להיות שמח בחלקו, ולא יהיה בהול אחרי החמדנות והתאוות, כי אוהב כסף לא ישבע כסף, ועל ידי זה יהיה אדם גזלן, חמדן, וירדוף אחרי דברים שאינם שלו, וכתב הגר"א "הביטחון וההסתפקות המה כללים לכל המידות הטובות" (הגר"א בביאורו לחבקוק ב,ד) ויש לחנך הבנים והבנות להסתפקות במועט ולא לרדוף אחרי מותרות החיים, אחרי חמודות הגוף כי זה מרוקן היהודי מקישורו לערכי התורה והאמונה.