פתח דבר
כתב מרן הראי"ה קוק (אורות התורה עמ' מב-מג):
"שאיפת יושר הלב, שכל חמדת המדות קשורות בו, שאיפת טהרת החיים, טהרת המעשים, הדבורים, וכיוצא בהם כל ערכי החיים, הפנימיים והחיצוניים. ומהיכן אנחנו שואבים כל אלה, - הלא מתוך אוצר החיים האמיתיים, מן התורה הקדושה, מעין חיינו וחיי כל העולמים".
אנו מאמינים שיסודות החינוך ועקרונותיו שנהגו אבותינו הקדושים בכל הדורות הם "אבני היסוד" לחינוך בנינו ותלמידנו, נדרשים אנו ביתר שאת וביתר עוז לטפח את חינוך ילדינו ולבסס על אדני הקודש, על מבועי החיים של אומתנו הנאבקת על קיומה הלאומי הפיזי, וכמו שכתב מרן הראי"ה:
"יסוד האומה ביחס העתיד שלה תלוי ביסוד החינוך, ועל כן באהבת עמנו ובחיבת ארצנו אנו צריכים לבסס את החינוך הממלכתי על יסוד הטבע הישראלי, לגדל יהודי שלם, טוב לעצמו, לעמו וישר ונאמן לארצו באמונת אמת" (מאמרי הראי"ה ח"א 14).
ובמקום אחר (איגרות הראי"ה ח"א איגרת קע) כתב:
"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר... וככל שתהיה מושרשת בלבו של אדם יותר הקריאה בשם ה' כן יגדל טובו ויושרו ויהיה יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה".
כלומר כאשר מידותיו של יהודי מתוקנות מאוד וכל חפצו להיטיב לבריות ולרצות בעולם מתוקן הרי הוא מחזק כוחה ומגמתה של כנסת ישראל לתקן עולם במלכות ש-ד-י, להביא מזור לכל תחלואי הבריאה. אצל הגויים החינוך הוא אחר, להשקפתם העיקר הוא ללמוד חכמות, מדעים וכו' ולהכשיר את החניך לעניינים מעשיים וחומריים – "מלחמת החיים", ולכן ערכי מוסר וקדושת החיים ואמונת אלוקים אינם מהווים נדבך משמעותי בחינוך שלהם.
ולצערנו הרב כיון שבעוונותינו גלינו מארץ חמדת לבנו מקור הקדושה והנבואה, חיינו בגלות והושפענו מאוד מתרבותם וחינוכם הקלוקל, והורגלנו לראות בלימודי חול עיקר החינוך היהודי, וגם מערכת החינוך במדינתנו מחנכים ומדגישים חשיבות הכשרת החיים החומריים כעיקר ויסוד חיינו הלאומיים, ולימוד התורה הפך להיות טפל מבחינת ההתייחסות אליו.
דורנו דור עקבתא דמשיחא סובל ביותר בשטח חינוך הבנים כי הוא עזב את דפוסי החיים של אמונה וקיום תורה ומצוות, והחינוך מבוסס על השקפת הגויים, על המצויינות ועל הרדיפה להשיג משרות מכובדות, ועל כן עלינו לנתח את הסיבות לכך, להתעמק בסוגיית החינוך, במהותו, בערכו וברוממותו כדי שהבית היהודי ישוב לתפארתו, ובני ישראל לא יעזבו מקור חיים לחצוב להם בארות נשברים (ירמיה ב, יג), ונתפלל לבורא שיאיר עינינו ועיני מנהיגינו לשוב לחינוך התורני המשלב תורה וחכמה, לגדל יהודים טובים וישרים, טובים בינם לבין בוראם, וישרים בינם לבין הזולת החברה והעולם. ויתקיימו בנו דברי דוד מלכנו (תהלים קכח, ג) "בניך כשתילי זיתים", וכמו שהזית אחרי סחיטה מוציא שמן מהזית המר, כך בנינו התועים בשובם לחינוך היהודי התורני, יצא מהם שמן טוב, ויעשו פירות משובחים ומופלאים, וכנסת ישראל תשמח בבניה, הגאים באמונתה ולא מתביישים במלעיגיהם (שו"ע או"ח א, א. וראש דוד לחיד"א פ' ראה), והקב"ה יתפאר בנו "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג), וישיב בנים לגבולם ולטבעם האלוקי.
דורנו דור התחיה, עם השב לשורשו, לארצו, ולטבעם האלוקי, אינו זקוק למלקויות כדי להניע תהליכי תשובה ושכלול בנפש האדם ובנפש הדור אלא די במרדות פנימית אחת החודרת לנבכי נפשה של האומה "כי לא במהלומות יחונך האדם כי אם בדרכי נועם" (עין איה ברכות ח"א פ"א אות ע), והאומה תהיה נוהרת אחרי האמת והישרות הפנימית השרויות בקרבה.
כותב ליקרא דאורייתא ולחינוך הקדוש של עמנו וארצנו הקדושה
ע"ה הקטן שלמה בן חמו,
בלאאמו"ר הגר"י בן חמו זצוק"ל
עבד לעם קודש בקרית גת ת"ו
