החינוך להסתפקות במועט
ח. החינוך להסתפקות במועט
על ההורים והמורים לחנך את הבנים והתלמידים למידת ההסתפקות במועט, וללמוד מיעקב "בחיר האבות" שביקש "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (בראשית כח, כ), ומידה זו היא אבן יקרה כתר ועטרה, לחנך הילד לשמוח בחלקו ולא להתאוות לדברים שאין לו בהם צורך "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות פ"ד מ"א). ממדיה זו נמשכות כמה מעלות טובות, לא יתאווה, לא יחמוד, לא יגזול ולא יונה את חברו, ויהיה משאו ומתנו באמונה, ולא ימלא רצון יצר הרע שרוצה תמיד בריבוי נכסים, אלא ישמח בחלקו ואל ירוץ למותרות, ורק על ידי מידה זו זוכים להשגות גדולות בתורה, לסיגול מידות תרומיות, וכתב הגר"א (אבן שלמה ג, י):
"טוב להתחבר עם העניים והמתנהגים בשפלות ולישב עמהם, כי על ידי זה יקנה בנפשו מידת ההסתפקות ולהיות שמח בחלקו, מה שאין כן המתחבר עם העשירים, אף שאם ירויח הרבה לא תשבענה עיניו תמיד מלרדוף אחרי ההבל כמו שאמרו 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו'" (קוה"ר א, יג). ועל ידי מידת ההסתפקות מגיעים להשגות גדולות בתורה, ובפרט בראשית לימוד תורה וחינוך יש להסתפקות במזונות קלים "כך היא דרכה של תורה פת במלח..." (אבות פ"ו, מ"ד) והשמח בחלקו ישיג בטחון, אמונה "אל תיגע להעשיר" (משלי כג,ד) "ואיזהו עשיר השמח בחלקו" (אבות פ"ד מ"א)