החינוך בגיל ההתבגרות
תקופת ההתבגרות היא תקופה משברית, מלווה בסערות ובחוסר יציבות, אבל זוהי תקופה של התפתחות העצמאות והזדהות האישית, ואם קדם לזה חינוך טוב בגיל הרך, ישנם סיכויים סבירים טובים שהנער יגבש את "זהותו האישית" מתוך ראיה נבונה, מתוך שלווה ובטחון ולא מתוך מאבקים קשים עם סביבתו בגיל ההתבגרות, העבודה העצמית עיצוב דמותו ואישיותו של הילד דורשת מאמצים כבירים, שילוב הנטיות האישיות לקראת בנין ישות אחת מוצקה ויציבה, וההורים אינם מתערבים כמו בגיל הרך אלא צופים איך הבן בכוחות עצמו מתקדם לקבוע זהותו האישית.
ברם עם כל זאת, אמרו חז"ל "אין הבור מתמלא מחולייתו" (ברכות נ ע"ב) והוא זקוק לסייענים, למודל לחיקוי שיכוונו אותו לחיזוק נטיותיו החיוביות ולסלול לו את הדרך להתמודד עם האתגרים החינוכיים, ולאזן את הנטיות הטבעיות שלו.
חז"ל במדרש תנחומא (פ' ויקהל) אמרו:
"שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו – והטוב בכולם מה שקונה הוא לעצמו".
ולענ"ד חז"ל בחכמתם הפסיכולוגית רוצים להשמיענו ששלשה מוטיבים מסייעים ובונים את אישיות האדם עלי אדמות:
- ההשפעה החינוכית של ההורים והמשפחה, שבגיל הרך השפעתם היא דומיננטית והילד מחקה אותם ומוכן לקבל את דרכי החינוך שלהם כי אין לו ראיה וחכמה אישית אלא כולו מביט בהתנהגות הוריו, ועל כן האחריות כבדה על ההורים לגדלו באווירה טהורה.
- הילד מיום היוולדו כבר קולט רשמים קולות ומראות והם נספגים בתת מודע שלו בלא שיודע בעצמו אימתי קלט ענין זה, וקליטת הילד היא קליטה ללא ביקורת, שמיעה ללא אבחנה, ולכן על ההורים להיות זהירים ומזהירים כי שורש החינוך הטוב נעוצים בחיי משפחה תקינים, הרמוניים, והילד ניזון מאווירה ביתית, מהתנהלות ההורים טובה וישרה.
- השפעת החברה, שהיא גורם חשוב התורם לבנין קומתו של האדם, ולכן השפעת החברה והסביבה לטוב ולרע היא גדולה, ולכן אמרו "הרחק משכן רע", ושלמה אמר "רועה חכמים יחכם, ורועה כסילים ירוע", כי האדם הוא יצור חברותי ונמשך אחרי הרגלי חברתו (רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"א), ומשום כך צריכים להקפיד על איכות החברה, ואמרו חז"ל (סוטה ז ע"א): "הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים רעים עושים", וכתב רבנו הרמב"ם (הל' דעות פ"ו הל' א-ב):
- "לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם" (ועיין בספר המצוות מ"ע ו).
- ולכן לחברים שליליים יש השפעה הרסנית מכרסמות בכל שלב של התפתחות הילד, ולכן בחברתנו המודרנית הבלתי מוגנת, הילד עלול להיות חשוף להשפעות שליליות, ובודאי הוא יסחף על ידי מה שקורא, מה שרואה, ובכך יעמוד בפני פיתויים שאין לו כוחות להתגבר עליהם, וכתב המאירי (בבא קמא צב ע"א): המופת על האדם – חברתו.
- עיצוב וגיבוש הזהות האישית על ידי המתחנך עצמו, כלומר האדם המתבגר, בתבונתו, בשכלו ובשורש ישרותו הטבעית מסוגל לסנן את כל ההשפעות השליליות הקיימות בחברה ולמזגן עם נטיותיו הטבעיות, לבנות יהודי בעל שיעור קומה למופת, דמות מושכת (ועיין בספר צדקת הצדיק אות רב).