שבחי יום העצמאות ומדינת ישראל מלוקט מדבריהם של גדולי רבותינו האחרונים
שבחי יום העצמאות ומדינת ישראל
מלוקט מדבריהם של גדולי רבותינו האחרונים
1. הרב הגאון הגדול רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מייסד הרבנות הראשית והרב הראשי הראשון, ראש ישיבת מרכז הרב.
"מדינה זו – היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון" (אורות ישראל פ"ו, ז).
2. "האי יומא דקא גרים" – רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב.
הנה הגענו, דרך כל קרבותינו המרובים והנוראים שבארץ ושבגולה, עם כל הניסים והנפלאות שנתגלו במערכותינו הצבאיות והמדיניות, אל פרק זמננו ואל קיום מצבנו. אמנם נס הניסים ופלא הפלאות, היסוד והשורש של כל אלה אשר הראנו ד', הלא הוא ענינו של היום הזה: הכרזת ההחלטה כי קמה ותהי מדינת ישראל, כי התחילה, קמה וגם נצבה עצמאות שליטתנו על ארץ אבותינו מורשת נחלתנו.
"האי יומא דקא גרים", אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסנו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי קמה מדינת ישראל, ואלה סברו וקיבלו ברצון ובחיוב, וכגל של אגוזים המשיכו לסדר הכרה, התקרבות ויחסים – אחד הוא עם רוח הגבורה הנשגבה של גיבורי צבאותינו קדושינו, לכל פלגותיהם, מוסרי נפשותיהם הטהורות על קודשת ד' וארצו ועמו ותורתו, אחד הוא מתוך המקור האחד של אוזר ישראל בגבורה ועוטרו בתפארה, המוליכו קוממיות לחרות עולם ומחדש ימיו כקדם בתשובת נחלתו וחוזרת שכינתו אומץ הגבורה הזה, במסירות הנפש ובהתמסרות הרוח, אשר הפיח בתוכנו אלהי אבותינו קורא דורותנו, הנה הנהו יסודם ושרשם של כל הניסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו בהגיעו אותנו אל זמננו זה ואל קיומנו זה. (לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו, לנתיבות ישראל)
3. הגאון רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל – ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.
"ביום העצמאות אנו חייבים להודות לקדוש ברוך הוא על שלשה דברים: על ביטול הגלות, על עצמאות ישראל, ועל היכולת לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל" (אתחלתא היא ח"ב עמ' תט).
"יש חיוב על כל מי שיודע בערך הנס לספר אותו ולהודות עליו, ומשום כך נקבע המזמור הזה (תהלים קז) כמזמור פתיחה ליום העצמאות" (שם).
4. "יום משתה ושמחה להשי"ת" - הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף "יביע אומר".
"עמדתי ואתבונן אם יש לומר הלל בברכה ביום ה' באייר, שהוקבע ליום חג העצמאות של מדינת ישראל בארץ ישראל או לא?
תשובה: אבל ציבור או אפילו מדינה שלימה של ישראל שנגאלו מצרתם, אינם רשאים לקבוע הלל בברכות, אבל נכון לומר הלל בלא ברכה...". (שו"ת יביע אומר ח"ו סי' מא אות א. וקובץ תורה שבעל פה כרך טז, תשל"ד, עמ' יט-כ).
"...וכתב שיש לומר שבנס גדול כזה של תקומת עצמאות ישראל שכולל כל חיי עם ישראל, גם הפרי חדש יודה... סוף דבר הכל נשמע, שציבור או יחיד שנעשה להם נס, יכולים לקבעו ליום משתה ושמחה להודות להשי"ת על נסיו ונפלאותיו עמנו". (יביע אומר ח"י סי' נג).
"נס להתנוסס. תמיד צריך להודות להקב"ה, "אשירה לה' כי גמל עלי", גם כן אנחנו, ברוך ה', אנשים אומרים חג העצמאות, מה זה חג העצמאות? מה זה חג העצמאות, אנחנו חושבים על עיקר הדבר, זה שיש לנו ממשלה יהודית... אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה" (דרשה ליום העצמאות שנת תשס"ט).
יום העצמאות הוא חג גדול, הקב"ה עשה לעם ישראל ניסים ונפלאות והנחיל להם נצחונות מפוארים במערכות ישראל, לכן יש לשבחו בהלל אך ללא ברכה (הרבנות הראשית – שבעים שנה ליסודה ח"ב).
5. הגאון המקובל רבי מרדכי עטיה, ראש ישיבת המקובלים "החיים והשלום".
"ולו היה לנו לב לדעת ולהבין את הנס הגדול שנעשה לנו בשנת תש"ח שה' הצילנו מידי מרעים שכל מלכי ערב חשבו לבולענו חיים... ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, "וגרשתמו מן הארץ" היינו מקבלים את הייסורים באהבה ובשמחה, ואז המתחיל במצוה אומרים לו גמור, פירוש, שה' היה גומר את הגאולה בשלימות, וכל הערבים אשר סביבותינו היה מתקיים בהם הפסוק "ויהי חיתת אלקים על ההרים אשר סביבותיהם...", אם כן לו עשינו כולנו כזאת ששמחנו בנס שעשה לנו ה' בשנת תש"ח שהצילנו מיד מרעים, כי אז בודאי היתה הגאולה נגמרת, ואפילו שאין בידינו מעשים טובים שבזכותם ננצל ונגאל, היה ה' עושה לנו הגאולה בהלוואה, על סמך המעשים שנעשה אחר כך" (מחסה עוז, עמ' מג).
6. הגאון רבי עמרם אבורביע – רבה של פתח תקוה
"דוד המלך צפה ברוח הקודש על יום חג העצמאות, ועליו אמר הפסוק: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"... ומצוה אותנו לגיל ולשמוח בו, שזו היא מחובתנו להודות ולשבח לה' שזכינו לראות במו עינינו חסדים גדולים שהפליא לעשות לעמו ולארצו, עינינו הרואות תכנון המדינה וביסוסה... עלינו כיום הזה לברך את שם ה' ולהודות לו על הנס שעשה עמנו...". (נתיבי עם דרשות, עמ' 236).
"...אין טעם לבטל אמירת התחנונים ונפילת אפים, מלבד הימים הכתובים כאן בשו"ע יש בהם ימים שאין נופלים על פניהם, ישנם עוד ימים מסויימים כאלה: א. ה' באייר, יום העצמאות שבו נהיינו לעם. י"ד בו, פסח שני...". (נתיבי עם עמ' קכב).
7. הגאון המקובל רבי מאיר יהודה גץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, ראש ישיבת המקובלים "בית א-ל"
"ביום העצמאות נהג רבינו כיום חג ממש. ערך סעודה בלילה וביום הזמין אורחים רבים... ביום העצמאות נשא רבינו דרשת יום טוב בישיבה (בית א-ל) והקפיד שהתלמידים יופיעו בלבוש חגיגי...". (רב הכותל עמ' 86 ועמ' 436).
8. רבינו הגאון הקדוש רבי משה כלפון הכהן, רבה של ג'רבא, מחבר שו"ת "שואל ונשאל" ועוד.
"ומעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה וראוי לכל איש ישראלי לתת אלפי תודות לו ברוך הוא על הגאולה, ועל התשועה כי פקד ה' את עמו והוציאנו משעבוד לגאולה" (מטה משה עמ' מח).
"עם קום המדינה שעליה שמח רבינו שמחת עולם, הנהיג לומר את ההלל ביום העצמאות כתקנת הרבנות הראשית, וכן הנהיג שלא לומר תחנון ביום שלפני יום העצמאות וביום שלמחרתו". (עדות מפי ר' יוסף חטאב הי"ו, יד ימינו של רבינו. וכ"כ הגאון ראש הישיבה הנאמ"ן שליט"א בעלון בית נאמן אייר התשע"ז).
9. הגאון הקדוש רבי חיים חורי, רבה של גאבס – תוניס.
"אמרתי ואומר, שמלא אני שמחה וגילה בארץ הקדושה תובב"א, שאחרי גלות אלפיים שנה זכינו להתחלת הגאולה, וה' יגמור לטובה בביאת משיח בן דוד, בעגלא ובזמן קריב" (חיי חיים עמ' 240).
10. הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן – רבה של ג'רבא, מחבר שו"ת "שמחת כהן" ועוד.
"אחינו בית ישראל, עלינו להודות לה' אלקי ישראל שזכינו לעצמאות המדינה היהודית, אכן עיקר העצמאות האמיתית היא תלויה בקיום תורה ומצוות..." (כתר כהונה עמ' לו).
"כמורו הגדול, מוהרמ"ך, הנחה את בני עדתו בג'רבא ובארץ, לנהוג כתקנת הרבנות הראשית ולומר הלל ביום העצמאות בתוך התפילה וללא ברכה" (עדות חתנו רבי ששון כהן הי"ו ממושב ברכיה).
11. הגאון רבי חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב – יפו, וחבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר הספרים "עשה לך רב".
"יש המהססים בקביעת ימי ה' וכ"ח אייר כימים טובים לאומה, מתוך רפיון מסוג אחר... חובתנו להצעיד את האומה לאמונה בדרך העולה לגאולה השלימה, ע"י קביעת ימים אלה כימים טובים וקדושים לאומה, הבאים לידי ביטוי עז ונאמן בתפילות היום" (דת ומדינה עמ' 87).
12. "אחתלתא דגאולה" – הגאון הרב אליעזר יהודה וולדינברג.
"בשוב ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, וזכותו אותנו ברינת הקוצר אחרי הזריעה בדמעה, באתחלתא דגאולה, בתקומת מדינתנו על חלק מאדמת קודשנו, עם ממשל עצמי משלנו, אשר למראה הפלאות גם בגוים יצביעו עלינו ויאמרו: "הגדיל ה' לעשות עם אלה"...". (פתיחה לספר הלכות מדינה).
13. "היתר נישואין ותספורת" – הראשון לציון הגאון רבי יצחק ניסים, "יין הטוב".
"...המורם מכל האמור, יום נס שאירע בימי הספירה יש להנשא ולהסתפר בו. באשר ליום העצמאות, הנה אמנם היתה צפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית שהנהגת המדינה וארחות חיינו יהיו מושתתים על עיקרי היהדות וערכיה, ולא זכינו לכך, אולם ענין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה, משום שהליקויים עשויים הם לחלוף...". (שו"ת יין הטוב ח"ב סי' יא).
14. הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן – הרב הראשי לישראל, "שבט מיהודה".
"אנו מביטים בגאון ובשמחה רבה על העוז והעצמה של הישוב המצומצם בארץ שהכריז אז על מדינה עצמאית מתוך נכונות להתמודד עם כל כח עוין שיתייצב נגדו. הנכונות הזאת כשלעצמה מוכיחה למדי כי רוח הגבורה והתושיה של בני ישראל בעבר המזהיר שלנו חיה וקיימת גם עתה בקרב העם. הניצחון שנחלנו אח"כ בהדיפת התקפותיהם של שכנינו וניצחוננו במבצע קדש, עודדו את רוח העם וחיזקו את עמידתו והגיע לשיא בניצחוננו המזהיר ובנסים הגוליים של מלחמת ששת הימים, כל אחד מאיתנו שמע בעמקי לבבו קולו של הנביא ישעיה "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (שנה בשנה, התשכ"ט, עמ' 119-122, היכל שלמה, ירושלים).
15. "אתחלתא דגאולה וחזון הגאולה השלישית – הגאון הרב שלמה גורן – הרבצ"ר הראשון, והרב הראשי לישראל.
"...ברור, שחמש המלחמות בארץ הבחירה, שניהלו מדינות ערב נגדנו, וניצחנו אותן ביד ה' החופפת עלינו, ואלקי מערכות ישראל היוצא בצבאותנו, שחרור ארץ ישראל לגבולותיה, כוננות ממשלה יהודית בארצנו ועלייתם של כשלשה מליון יהודים (כן ירבו) מכל ארצות תבל, - דיים לשוות למדינת ישראל מעמד נכבד במערכות החזון של הגאולה השלישית, הקרבה ובאה... לאור כל האמור כאן מוטלת על כל יהודי בארץ ובתפוצות מצוה וחובה לראות במדינת ישראל "אתחלתא דגאולה", או שלב בחזון הגאולה השלישית של תורת ישראל, ולקיים את הצו האלוקי "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיו ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם" (מצוות שבין אדם למדינה, תורת השבת והמועד, עמ' 457, הוצ' ההסתדרות הציונית תשמ"ב).
"סדר התפלות המוקדש ליום העצמאות וליום ירושלים, מושתת על תקנות הרבנות הראשית לישראל, ועל מנהגם של שלומי אמוני ישראל הרואים במדינת ישראל "ראשית צמיחת גאולתנו", ו"אתחלתא דגאולה", ובעז"ה יש להתחלה זו אחרית ותקוה לגאולה שלישית. ולכן יש לברך על חגים אלו ברכת "שהחיינו" כמו ביום טוב ממש, ולגמור בימים טובים אלו בה' באייר ובכ"ח בו "הלל שלם" בשם ומלכות, מהטעם שאמרו במסכת מגילה (יד ע"א)...".
16. הגאון רבי יצחק אביחצירא, האדמו"ר "בבא חאקי", רבה של רמלה-לוד.
"בזמנינו זה, זמן אתחלתא דגאולה, אם יסתכל אדם מסביבו ויראה את פריחתם ושגשוגם של ישובי העולים בנגב ובגליל... ואני תפילה שמדינת ישראל תפרח כשושנה ונזכה כולנו בביאת הגואל אמן". (שנה בשנה תשכ"ג, עמ' 595).
"כדרך כל רבני מרוקו הנהיג רבינו הבבא חאקי בקהילתו, לחוג את יום העצמאות בשיר והלל בתפילה, ובסעודה לכבוד היום הגדול". (אתחלתא היא ח"א, עמ' קסב).
17. הגאון רבי יעקב חי ציון עדס, חבר בית הדין הגדול, ראש ישיבת פורת יוסף.
"אבא, בירך ושמח מאוד על תקומת המדינה, ואף קיבל וקיים את תקנת הרבנות הראשית ליום העצמאות, והיה הוא בעצמו אומר את ההל ביום זה בשמחה וחדוה רבה" (בנו הגאון רבי רפאל עדס, אתחלתא היא ח"ב עמ' סז).
18. הגאון רבי לוי סעדיה נחמני.
"שאלתי את רבינו: מה הרב עושה ביום העצמאות? והשיב הרב: כמובן, אומר הלל ביום זה, אבל בלי ברכה. ושוב שאלתי: למה הרב אומר הלל בלי ברכה? והשיב: בגלל שזה רק "אתחלתא דגאולה", ולכן הלל בלי ברכה" (אתחלתא היא ח"ב עמ' רכט).
19. "אור גדול", - הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו, "מאמר מרדכי".
שאלה: כיצד רואה הרב את המדינה הנצבת על סף שנת הבינה שלה?
הרב אליהו: אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא היתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. בדמינה כיום מרכז תורני חשוב ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה. (ראיון ליונה כהן בעיתון הצופה, יום העצמאות התשמ"ז).
"הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי, וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים. יה"ר שנזכה לביאת משיח צדקנו, ולגאולה שלמה בב"א" (שו"ת הרב הראשי, ח"ב, סי' קנג עמ' 371, התשמ"ח-התשמ"ט).
לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהלים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון", בימים אלו אין אומרים וידוי כיון שנעשו בהם ניסים לישראל" (שו"ת הרב הראשי ח"ב עמ' 457).
20. הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים "בית א-ל", "ישכיל עבדי".
"...והרי זה ממש אתחלתא דדגאולה לכל עם ישראל השרוי בארץ ובגולה, ואין זה פחות מנס חנוכה... ולכן אפשר לתקן לומר הלל. רק אחרי גמר התפילה בבחינת הודאה, להודות לה' על כל פנים על התחלת גאולה זו, שיש בה על פנים תשועה גדולה לעם ישראל בכלל, והרי זה בבחינת כל המודה בניסו זוכה ונעשה לו נס אחר, כי על יד הודאה זו של התחלת הגאולה נזכה בעזרת השם לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן... ופשוט שרק קריאת הלל בלי ברכה" (ישכיל עבדי ח"ו או"ח, סי' י).
21. הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים, "שמש ומגן".
"יום העצמאות ודאי שהוא יום גדול, שזכינו בארצנו הקדושה, ותיקנו הרבנים האחרונים בזמנו לגמור את ההלל בברכה, ומי שכבר נהג כמותם ישארו במנהגם, ומי שעדיין לא נהגו לא יברכו, כי נתחדשו דעות שלא לברך, וספק ברכות להקל" (שו"ת שמש ומגן סי' סג).
"...לחזק ולקיים תקנת הרבנות הראשית לישראל, הראשונה – מהרה"ג בנצמ"ח עוזיאל ומהרי"א הרצוג, אשר תיקנו לומר הלל שלם ביום העצמאות... ומי יבוא אחרי המלכים האדירים את אשר כבר עשוהו ותקנוהו לדורות, וכבר נמשך מנהג זה מ"ג שנה, ומי הוא זה ואיזהו שיכול לבטל מנהג זה, ולהיות כפוי טובה לא-ל המושיע הגואל שהראנו דברים שלא חלמנו עליהם, וזיכנו לראות בממשלת ישראל, ובריבוי תורה, הישיבות הגדולות והכוללים...". (הסכמה לסידור יום העצמאות "בית מלוכה", תשנ"א).
22. הגאון רבי שאול ישראלי, ראש ישיבת מרכז הרב, וחבר בית הדין הגדול, "עמוד הימיני".
"אך למה תקטן בעינינו הישועה פורתא, גם אם עינינו נשואות לישועה מלאה? למה נהיה כפויי טובה מלהכיר בחסד אשר נתגלה לעינינו? הרי רק על ידי הודאה לנותן הטוב נפתחים שערי רחמים וחסד להוסיף ולהוריק עלינו שפע ברכה והצלחה. ולענ"ד, אין זה אלא עצת השטן להמעיט את מתנת אלקים" (חוות בנימין סי' יג).
23. הגאון רבי יעקב משה טולידנו, רבה של תל אביב יפו, ומחבר "ים הגדול".
"רבינו כאחד מבכירי הרבנים ברבנות הראשית, הנהיג את אמירת ההלל ביום העצמאות ברוב עם וברוב שמחה וטוב לבב". (אתחלתא היא ח"ג עמ' רצ).
24. הגאון רבי שלמה יוסף זוין, מחבר ועורך האנציקלופדיה התלמודית, וחבר מועצת הרה"ר.
"חייבים אנו לקרוא את ההלל ולערוך סעודה. עלינו לקבוע את יום העצמאות כיום הודיה לה', כיום שמחה משתה וששון אשר ישא את חותם המסורת. ולדעתי צריך להבליט את הנס האלוקי שבעצמאות ישראל, ואין מקום לאשליה של כוחנו ועוצם ידינו קוממו את המדינה הזאת". (מחניים ו).
25. הגאון רבי צבי פסח פראנק – רבה של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, שו"ת "הר צבי".
בסמיכות להקמת צה"ל ע"י ממשלת ישראל (כ"ח אייר תש"ח) כתב הרב פרנק:
"...שזכינו לראות בהנץ נץ הקמת הצבא הישראלי על ידי ממשלת ישראל החדשה שנתכוננה במעשי ניסים נפלאים, שכל עין רואה בזה יד ההשגחה העליונה הנטויה עלינו לחוננו ולתת לנו מחיה בארץ האבות שאחרי עבור עידן ועידנים לגלותנו הממושכת... והנה פתאום, מתוך החושך והערפל אשר כיסה את עין הארץ, נתבקעו נצוצי אור, וכמו השחר עלה על שמי ארצנו הקדושה, וכבוד ה' עלינו זרח להרמת קרן ישראל לעיני הגוים, שיכירו וידעו כל יושבי תבל בזכותנו לבנות את בית ישראל בארצנו..." (מכתב ברכה לספר "משפט הצבא בישראל", ירושלים תש"ט).
26. "אחד הימים הגדולים בתולדות ישראל" – הראשון לציון הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.
"יום העצמאות במדינת ישראל הוא אחד הימים הגדולים בתולדות ישראל, שיש בו משום גאולת ישראל מסכנת כליה ודאית ח"ו, בקום על הישוב הארץ ישראלי שהיה מצער בכמותו ודל בכוחותיו, כל תושבי הארץ הרבים והעצומים וממלכות ערב שמסביב הארץ בנשקם וחילם, ולולא ה' שהיה לנו, כי אז חיים בלעונו אותנו היושבים בארץ, ואת כל קהילות ישראל שבממלכתם, לפיכך גם זה הוא ניסא דרבים לכל ישראל, ומצוה לנהוג בו פרסום של הודיה למושיעם של ישראל, בבתי הכנסת ובבתי הספר ותלמודי התורה... ומצוה על ההורים להביא את ילדיהם איתם בבתי הכנסת להודות לה' על חסדו, ולהתפלל לבצורה ולשלומה של מדינת ישראל, שבשלומה יהיה שלום לכל ישראל" (אתחלתא היא ח"א עמ' מה).
"נעים זמירות ישראל אמר במזמוריו: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהלים קיח, כד), זה יאמר היום יום ה' לחודש אייר, שנה בשנה לדורות עולם, כי ביום זה אירע אחד הפלאים הגדולים בתולדות ישראל... גדול הוא יום זה בהלל ותהלה למי שעשה לאבותינו ולנו תשועה גדולה כזאת" (מכמני עוזיאל ח"ב עמ' שכא).
27. הגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, מחבר שו"ת מים חיים ועוד.
"עוד שאלת על יום העצמאות... אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים" (אוצר המכתבים ח"ג אגרת אלף תשס"ט).
"בחמישה באייר תש"ח, הוכרז בעולם על מדינת ישראל והוקבע ליום העצמאות, ובא עוד סימן: "בשוב ה' שבו"ת עמו, יגל יעקב ישמח ישראל..." (הקדמה לאוצר המכתבים).
28. "נגילה ונשמחה בו" – הגאון רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי לישראל, מחבר שו"ת היכל יצחק ועוד.
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום גדול הוא זה, אשר בו כל ישראל מסוף העולם ועד סופו, שמחים בהלל ובהודיה" (אתחלתא היא ח"א עמ' רכג).
"אנחנו, הרבנות הראשית לארץ ישראל, ראינו במדינה את ראשית צמיחת גאולת ישראל, לאמר, האתחלתא דגאולה, וכך קבענו בתפילת ההודיה הידועה" (תחוקה לישראל על פי התורה, ח"א עמ' 222).
29. הגאון רבי ראובן מרגליות, מחבר ספר מרגליות הים ועוד.
"דודי היה מתפלל בבית הכנסת דעדת החסידים בתל אביב. ביום העצמאות הראשון למדינת ישראל אמרו הלל בתפלה כולם... מיני אז, במנין המרכזי בבית הכנסת אמרו את ההלל ביום העצמאות... בשנים הבאות היה דודי מוזמן לבית הכנסת הגדול בתל אביב, שם השתתף בתפלת ליל יום העצמאות שנאמרה בשירה ובשמחה רבה...". (עדות אחיינו של רבינו, ר' חנניה וינברגר הי"ו, אתחלתא היא ח"א עמ' שח).
30. המקובל האלקי הגאון רבי מרדכי שרעבי זצ"ל – ראש ישיבת נהר שלום וראש המקובלים.
"רבינו הורה שלא לומר תחנון ביום העצמאות, וכך נהגו בישיבתו שנים רבות" (מפי תלמידו הגה"צ ר' אליהו חמד שליט"א, ר"מ בישיבת נהר שלום).
31. הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב פרידמן זצ"ל – האדמו"ר מסדיגורא.
"מנהגו של הרא"י מסדיגורא זצ"ל, היה לבוא לבית כנסת הגדול בתל אביב ביום חג העצמאות של המדינה, ולומר את ההלל בציבור, וכשהמתפללים רקדו לפני רחבת בית הכנסת, השתלב במעגל, ורקד בהתלהבות, והיתה ההרגשה שיש לו להרבי שמחה מיוחדת היום" ('עלי תמ' שביעית פ"ד ה"ז).
32. הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל – רבה של פתח תקוה.
"ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לחוג את יום העצמאות של מדינת ישראל. יום העצמאות הוא יום של תפילה והודיה על הניסים ועל התשועות שנעשו לנו בתקופה רבת הוד זו... דורנו זכה לראות האתחלתא דגאולה... ביום העצמאות, נביע בגאון לב את שמחתנו הגדולה... ונשא את תפילותינו לבורא כל העולמים, אנא ברחמיך פרוש את סוכת שלומך על עמך ומדינתך...". (שער ראובן עמ' שה).
33. מרן הגאול הגדול הרב משה מלכה זצוק"ל – הרב הראשי והראב"ד לפתח תקוה:
היתה לו חיבה עמוקה ואהבה גדולה ללא מצרים לארץ ישראל, ולמדינת ישראל ולמוסדותיה וכך כתב בשו"ת "מקוה מים" (ח"ה):
מיום עמדי על דעתי, נמשכתי בכבלי קסם אחר כל דבר הקשור לארץ ישראל, היא היתה מיטב חלומותי... היא השביעה אותי מרוב טובה, היניקה אותי מחלבה ומדבשה, ואפשרה לי להתענג ולהתבסם מזיו תורתה, (בהקדמתו שו"ת "מקוה מים" חלק ה).
34. מורנו ורבנו הגאון שליט"א נשאל בספרו:
האם מותר להעמיד דגלי ארץ ישראל בבית הכנסת, ועל זה השיב:
"לא ידעתי במה נסתפקת, ומה הוא האיסור שיכול להיות בדבר, אמת היא שישנם אנשים קיצונים המתנגדים למדינת ישראל ולכל הקשור אליה, והם רואים בדגלה כפירה וסטיה מדרך התורה, אבל אנשים אלה הם מעטים מאוד ונער יכתבם, ודעתם לא מעלה ולא מורידה, והעיקר הוא שכל מה שקרה וקורה כאן במדינה הכל בהשגחה אלקית ויש לי כאן איכות דברים, רק שאין העת והזמן מוכשרים להעלותם על הכתב, ועוד חזון למועד, באופן, שלפי דעתי, אין חשש כלל של איסור להעמיד דגל המדינה בבית הכנסת, אדרבא זהו כבודה ותפארתה של מדינת ישראל שיתנוסס דגלה על גבי ארון הקודש כדי להוכיח קבל העמים והעדות שתורת ישראל וארץ ישראל היינו הך, וכי דגל ישראל צריך שיהיה קשור לתורת ישראל".
35. האדמו"ר ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל – בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל ה"בבא סאלי":
הגאון, הצדיק המופלא, המלומד בניסים האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זתע"א, בנו של הבבא סאלי, נשא תפילה לפני א-ל שוכן מעונה, מספר חודשים לפני הקמת מדינת ישראל בפיוט שחיבר "יחיד רם יערות חושף", השגור ומושר בפי רבים מיהודי המערב-מרוקו שם ביקש מאדון האדונים: "דגל ישראל הרימה".
וכשקמה המדינה והונף הדגל, אמר על כך אביו הגה"צ המלוב"ן אדמו"ר רבי ישראל אבוחצירה ה"בבא סאלי" זצ"ל:
"תפילתו עשתה רושם גדול בשמים בהקמת מדינת ישראל".
36. הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז שליט"א – ראש ישיבת "כסא רחמים" כתב בספרו (מקור נאמן דף רכה-רכו):
הביא את השל"ה הקדוש שעלה לארץ לפני קרוב לארבע מאות שנה וראה שלוש מאות בתים בנויים בירושלים ויהודים מתגוררים בהם, אמר "בלי ספק זו אתחלתא דגאולה" וכ"ש היום שא"י בנויה לתפארת... ואנחנו בלי ספק מתקרבים בכל רגע ורגע לגאולה" וכתב עוד שם "אין ספק שהמדינה היא רצון אלוקים" ולאט לאט כל התועים יחזרו בתשובה שלמה, ואנו רואים זאת בעליל" (עיי"ש).
ועוד גדולים שהביעו דעתם כך ואכמ"ל.