פתח דבר
אודה ה' אלוהי בכל לבבי ואכבדה שמו לעולם כי חסדיו המרובים גדלו עלי ועל משפחתי להוסיף נדבך חדש לספריי, והפעם ספר המוקדש כולו ל"מלכות ישראל" שהיא מלכות שמים, "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח ע"א, זוה"ק ח"א קנז ע"א), והקמת "מדינת ישראל" בשנת תש"ח שזכינו לכינונה אחרי כאלפיים שנות גלות קשות ביותר, היא באמת "ראשית צמיחת גאולתנו", והתגשמות חזון נביאי ישראל, ולכן מעבר לכל חובה מוסרית להודות ולקלס לה' על גאולתנו ופדות נפשנו, ישנה חובה הלכתית להגיד זאת בתפילה כבכל חג באמירת "הלל גמור" כדי לשבח לפאר ולהלל את הבורא על הטוב אשר גמלנו בחידוש תחייתנו הלאומית, בזקיפת קומתנו הלאומית, התורנית הדתית והאמונית, בעיני העמים שדיכאונו ושיעבדונו קשות, וגם בעיני חלוש האמונה, התקוה והבטחון בעמנו.
מדינתנו היא "אתחלתא דגאולה" כפי שראו גדולי ישראל בימינו בחזותם הניסים והנפלאות שהפליא ה' לעשות לעמו ולנחלתו שהוציאם משביים, משפלותם ומבזיונם, ושחררם מעול זר לשלטון ריבוני במולדתנו הטבעית. ולפיכך על פי ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל (פסחים קיז ע"א), לשבח, לפאר ולרומם את שם ה' על ראשית צמיחת ישועתנו, שהולכת וגודלת ומתרחבת עד מימוש גאולתנו בבנין בית קדשנו ותפארתנו על מכונו בהר הבית, ולכן חג העצמאות הוא חג גדול שבו קם עם ישראל לתחיה בזקיפת קומתו וביסוס שליטתו על ארץ מורשת אבותיו.
וגם להפגין קבל עם ועדה את הנס הגדול והמופלא שבעצמאות ישראל, ושאין מקום לאשליה של כוחנו ועוצם ידינו קוממו את המדינה, כי הייעוד של המדינה הוא להיות "כסא ה' בעולם" (אורות ישראל פ"ו, ז), "מגדל אור" לאנושות כולה, ולא מדינה ככל מדינות הגוים כתפיסת חלק מעמנו.
"מדינת ישראל" שהוקמה בפקודת א-ל שהנחיל לנו נצחונות מפוארים במערכות ישראל – שייכת לעם ישראל כולו, על רבדיו ושכבותיו בארץ ובגולה, ושייכת גם לדורות הבאים. ומגמת כינונה להיות "מרכבה לשכינה" "אור לגוים", ועליה יתנוסס כבוד ה' ושכינתו. והגוים הופקעו מנחלתה, והיא אחוזת עולם לישראל ששועבדו במצרים ובשאר גלויות.
עם ישראל השוכן בציון, אסור לו להיות כפוי טובה מלהכיר בחסד העליון שנתגלה לעינינו בשנת תש"ח, משעת פריחת הארץ וקיבוץ גלויות, ורק על ידי ההודיה, השיר והשבח לאלוהי מערכות ישראל, לנותן הטוב והשפע – נפתחים שערי רחמים וחסד בעולמות העליונים להוסיף ולהוריק עלינו שפע ברכות, טל הצלחות וישועות, טל רוממות אמונה ובטחון לחסות תחת כנפי השכינה, ולכוון המדינה לייעודה האלוהי, ולשמור על כל מרחביה, גבולותיה התנכיים – לבל ימסרו לנכרים, ולבל ימאסו בארץ חמדה, חמדת העליונים והתחתונים, ושהיא מקור הברכות.
והנה למרות כל הליקויים המוסריים, הדתיים והחברותיים הקיימים במדינתנו, עלינו להביט היטב מעומק העינים והלב, בטוב ובחסד השורר בה, ולעיין במעשי נפלאות תמים דעים, על קירוב אחינו התועים לכור מחצבתם ולמורשתם הרוחנית, על הפצת החסד והעמקתו בשכבות העם לטובת כללות ישראל, ועל רוממות קרן התורה העם ושלמות הארץ בעיני העמים ובעיני האומה עצמה, להבין בעין טובה ויפה על הזכות הגדולה שזכתה לה בהקמת מדינתה העצמאית, ובהוצאתה מעבדות לחירות, מאפלה לאור גדול.
ולכן אחינו המסולאים מפז, חדורי אמונה ובטחון, נרבה בתפילה ובתחנונים, בתקוה ובבטחון לאבינו שבשמים, שהעם המתקבץ לנידחיו ישוב לשורשו ולמהותו, לכור מחצבתו, לבנין כל מרחבי נחלתו, לחזק אחדותו הלאומית שהיא יסוד קיומנו בארצנו הקדושה "גוי אחד בארץ", ולתגבר געגועינו העזים לבנין "בית המקדש" על מכונו בהר ציון, כי מבלי "פלטרינו של מלך", מבלי השכנת השכינה בתחתונים, העם והעולם חסרים כל טוב, לוקים במחשבם ובמעשיהם. ולכן נתפלל לכינונו, ולהשבת השכינה למשכנה הקבוע, כדי שמדינת ישראל תהיה "אור לגוים", "מצפן רוחני" ליקום כולו, ועל ידי שלמות העם והארץ תתגלה מלכות ה' עלי אדמות, והגוים יכירו באלהותו יתברך "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר" (ישעיה מ, ה).
כל המאורעות והתרחישים ההיסטוריים והפוליטיים בעולם, פותחים את עינינו להביט בעינים של אמונה, שישנה תכנית אלוהית הפועלת בבריאה להוציא את עם ישראל מעבדות לחירות ומשיעבוד לגאולה, ולהפסיק להיות "חולמים", אלא רואים מציאות אלוהית חדשה שהקב"ה שב עם עמו מהגלויות, "ושב ה' את שבותך... וקיבצך מכל העמים..." (דברים ל, ג-ד), ואמר רשב"י על זה במגילה (כט ע"א): "והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגלויות", ולכן "גדול יום קיבץ גלויות כיום שנבראו שמים וארץ" (פסחים פח ע"ב).
ובהתקבצותנו בנחלתנו הקדושה, ניבא צפניה (ג, כ) "בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם...", והנביא עמוס (ט, יד) ניבא "ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם...", וכן ירמיה (לא, ד): "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון...", וכן הנביא יחזקאל (לו, לג-לה): "והושבתי את הערים ונבנו החרבות... בצורות ישבו" (ועיין יחזקאל לו, ח וסנהדרין צח ע"א, ורש"י ומהרש"א שם).
ואנו תפילה מלפני שוכן מרומים שיתקיים בנו "ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ", "והיתה לי לשם ששון לתהילה ולתפארת לכל גויי הארץ" (ירמיה לג, ט), "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, יט).
גאולתנו העכשווית, הגאולה השלישית היא גאולה נצחית שאין אחריה שיעבוד, אין אחריה גלות, "לא יוסיף להגלותך" (איכה ד, כב ורש"י שם), וכן "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" (ישעיה לה, י ומלבי"ם שם), וכן "יחינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו" (הושע ו, ב), וכן מובא בתנחומא שופטים (ט) על הפסוק בזכריה (יג, ח) שגאולה שלישית אין לה הפסק, כי "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" (ישעיה מה, יז ופסיקתא דרב כהנא יב).
שלמי תודה וברכה והצלחה רבה, ליקירי חמודי הרב נהוראי אדרעי שליט"א, שסייע רבות להקלדת החומר ולולי עזרתו הרבה לא הגעתי עד הלום, ישלם לו ה' כפועלו הטוב, וכן לבחור היקר ר' תומר בוחבוט הי"ו, שיזכה לזיווג הגון מן השמים, ולבנין בית נאמן בישראל, תהיה משכורתו שלמה אכי"ר, וליקירנו המסולא מפז ר' יובל אביסדריס הי"ו, וכן לידידי ר' יצחק אסרף ור' מרדכי בלמס הי"ו והרב דניאל בוחבוט הי"ו, על פועלם הטוב להקלדת ולהדפסת ספר זה, תהיה משכורתם שלמה אכי"ר.
החותם בברכת הגאולה השלמה,
ובהופעת נועם ה' ציון, עמו ונחלתו.
ותודה לרבש"ע על הכל ועל הזכות להיוולד בדור הגאולה.
מעבדכם הנאמן
ע"ה הקטן שלמה הי"ו
בלאאמו"ר הגר"י בן חמו זצוק"ל
עבד לעם קודש בקרית גת ת"ו