חודש אלול הוא חודש התשובה והרחמים, החודש השישי למניין החודשים מניסן, והשנים עשר למניין מתשרי.
השם "אלול" הוא שם בבלי, וניתן לו שם זה על ידי עולי בבל כשמות שאר החודשים. ופירוש השם הבבלי "אלל" - קציר, ונזכר לראשונה בנחמיה (ו, טו) ומשמעותו חיפוש וחיטוט, כלומר עניינו של החודש שהוא התבוננות הלב על כל מעשי השנה וחיפוש וחיטוט בכל מומי האדם כדי לתקנם ולשוב בתשובה לקראת יום הדין וכן תרגם התרגום (במדבר יג) "ויתורו את הארץ" - "לאללא ית ארעא" כלומר לבדוק ולחפש את נקודת התורפה, את הפגמים כדי לתקנם ולהעלותם לתום וליושר.
בחודש יקר זה המסיים את השנה נוהגים לקום באשמורת הבוקר לאמירת סליחות ותחנונים כדי לרצות את השם על ידי עשיית תשובה וריצוי ופיוס חברו, ונהגו לתקוע בשופר בכל ימות החודש אחרי תפילת שחרית כדי להחריד את הלבבות ולעורר לתשובה כמו שנאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג, ו ופרקי דר"א מו).
אלול הוא ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי" (שהש"ר ו, ג) כלומר עם ישראל מתקרב לבוראו על ידי התשובה והקב"ה מתקרב אליו, מקבל בקשותיו ותחנוניו ומתפייס עמו ברחמים וברצון.
לדעת חלק מהתנאים בכ"ה באלול החלה בריאת העולם שנשלמה בתשרי בר"ה (ר"ה ח,א: ותו"דה לתקופות) ולכן נקבע א' בתשרי כיום הדין למין האנושי כולו, "וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
מזל חודש "אלול" - בתולה לרמוז לאוירת התשובה ככתוב "שובי בתולת ישראל" (ירמיה לא, כ) כלומר בחודש זה הקב"ה מקבל תשובתנו וקבע את "אלול" שבו עלה משה להר סיני לבקש רחמים וסליחה על חטא העגל וה' קיבל תשובתם ביוה"כ ומתרצה לתת להם לוחות שניים ולכן נקבעו ארבעים יום אלה לימי רצון וכפרה לדורות וסיומם ביוה"כ.
כיום חודש אלול הוא חסר - בן 29 יום.
באחד באלול ר"ה למעשר בהמה (ר"ה ד,א) ופירשו המפרשים בימי אלול צריך כל יהודי להשתדל לעשר, לטהר את עצמו ולעקור מתוכו את הבהמיות.
"אריה" נוטריקון אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבא, לרמוז שהימים האלה שואגים כאריה לאדם לשוב בתשובה שלמה.
"אלול" עולה כמנין "בינה" בגימטריא 67, לרמוז שעל ידי הבינה וההתבוננות האדם בא לידי תשובה ומרפא שנאמר "ולבבו יבין ושוב ורפא לו" (ישעיה ו, ב: בני יששכר).
בחודש "אלול" שהוא החודש האחרון של השנה החולפת האדם בוחן את כל מעשיו של כל השנה במגמה להיטיב ולשפר.
חודש "אלול" הוא חודש הנצחון של עם ישראל על אוייביו במלחמה, כי הנצחון על סיחון ועוג היה באלול (ב"ר חוקת פ.כא) ורמז לזה "כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואימץ את לבבו למען תתו בידך" (דברים ב,ל)
בר"ח "אלול" באשמורת הבוקר בוקעים קולות בחשכת הלילה "בן אדם מה לך נרדם! קום קרא בתחנונים, שפוך שיחה, דרוש סליחה, מאדון האדונים".
אלול - "לא-לו", כלומר שיהיה אדם בעיני עצמו כלא, כאפס, כאין דהיינו לעצמו-לא, ורק "לו" יתברך (שם משמואל).
"כי לולי התמהמהנו כי שבנו זה פעמיים" (בראשית מג,י) אמר הבעש"ט על זה: לולא- אותיות "אלול", לומר לך אם באלול התמהמהנו ולא עשינו תשובה אפשר לשוב בשתי הזדמנויות נוספות בר"ה וביוה"כ.
"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (בראשית כג,ב) ר"ת אלול, והכוונה שהנשמה הנקראת אברהם בוכה על הגוף שנקרא שרה על אשר חטא.
אלול - אהוב למעלה ונחמד למטה.
אלול - ר"ת אוכל לחמו ונותן לדל.
א- באלול נפתח הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז 1897).
ב- פרצה מלחמת העולם השניה (תרצ"ט -16 באוג' 1939).
ג- פטירת מרן הראי"ה קוק - הרב הראשי לישראל (תרצ"ה 1935).
ד- נוסד מושב העובדים הראשון בארץ "נהלל" (תרפ"א 1921).
ה- חידוש היישוב העברי בירושלים עם עליית רבנו הרמב"ן (1267).
ו- הונהגו בגרמניה "חוקי נירנברג" המפלים לרעה את היהודים (תרצ"ג 1933).
ראשי תיבות של אלול
א- "אני לדודי ודודי לי" (שה"ש ו,ג): ריבוי תפילות.
ב- "ויאמרו לאמר אשירה לה'" (שירת הים) לרמוז להרבות באמירת תהלים בימים אלה.
ג- "וישאלו איש לרעהו לשלום" (שמות יח,ז) לרמוז שבחודש אלול יבקש איש לרעהו שלום וברכה.
ד- "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל,ו) רמז לתשובה.
ה- "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט) מורה על מתן צדקה.
ו- "אשר לא צדה והאלהים אינה לידו ושמתי לך" (שמות כא,יג) חודש אלול הוא עת רצון.
