דרשות לבר מצוה
מעלת המזוזה
וחשיבותה בחיי האומה הישראלית
א. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (דברים ו 9, ויא 20)
ב. אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי (משלי ח, 34)
ג. כל שיש לו תפילין... ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא" (מנחות מג ע"א).
ד. על ידי המזוזה ניצול אדם מכל נזק ומכל משחית דכתיב מזוזות – "זז- מות" (זוה"ק)
ה. זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל בנה בית "וכתבתם על מזוזות ביתך" (במדבר רבה יז)
ו. חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם, שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו ויעיר משנתו ושגיונותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים (הרמב"ם סוף הלכות מזוזה).
ז. כתב בעל "החינוך" (מצוה תכג): משרשי המצווה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו וצאתו....
ח. ראה אונקלוס הגר מזוזה מונחת על הפתח, הניח ידו עליה ושמח, אמרו לו למה אתה שמח? אמר להם: מנהגו של עולם מלך יושב מבפנים ועבדיו שומרים אותו מבחוץ, אבל הקב"ה אינו כן, כי עבדיו יושבים מבפנים והוא שומרם מבחוץ וכמו שכתוב "ה' ישמור צאתך ובואך" ובדיבורים אלו הצליח אונקלוס הגר לגייר את הגדודים ששלחו הקיסר ללוכדו... (עיין ע"ז יא ע"א).
ט. ארטבון שלח לרבנו הקדוש מרגלית יקרה מאוד, ואמר לרבנו הקדוש שישלח תמורתה דבר יקר וחשוב כמותה, שלח לו מזוזה, אמר לו ארטבון: אני שלחתי לך דבר יקר שאין לו מחיר, ואתה שלחת לי דבר ששווה סכום מועט! אמר לו רבנו הקב"ה חפצי וחפצך לא ישוו בה ולא עוד אלא שאתה שלחת לי דבר שאינו צריך לשומרו, ואני שלחתי לך דבר שאתה ישן והיא שומרת אותך.... (ירושלמי פאה, פ"א).
י. מצוות עשה לכתוב פרשת שמע, ופרשת והיה אם שמוע ולקובעם על מזוזת הפתח וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו (שו"ע יור"ד סימן רפה ס"ק-ב).
יא. הכל חייבים במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם (שו"ע יור"ד סימן רצא סק-ג).
יב. המזוזה היא חובת הדר (פסחים ד1)
יג. מזוזת: אותיות זז מות כלומר שלא ניתן רשות למשחית לחבל וזז מפתחו (זוהר ג).
יד. פתח המצויה בו מזוזה, אין מזיק ואין שטן ואין פגע רע מתקרב אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל זוקף עיניו ורואה ששם "שדי" עומד על הפתח ועורק (זוהר חדש, רות פרק ד).
טו. לא יקמץ אדם בהוצאת כספו לרכישת מזוזה כשרה ומהודרת, וכל שכן שלא יכשל במזוזות פסולות.
טז. בעוון מזוזה בנים של אדם מתים דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וכתיב בתריה "למען ירבו ימיכם וימי ביניכם" (שבת לד 2).
יז. הזהיר במזוזה מהודרת זוכה לדירה נאה (שבת כג2)
יח. אדם המתקן מזוזה לפתח ביתו, מתעטר בעטרה של הקב"ה (זוהר דברים רסה).