דרשות בר מצוה - דרשה ד

דרשות בר מצוה 

דרשה ד:


 הרב שלמה בן חמו, רב העיר קרית גת.

דרשות לבר מצוה


 

דרשה ד

 

הורי האהובים, סבים וסבתות, דודים ודודות, מורי ורבותי היקרים, ואורחים נכבדים.

 

ביום הזה, בו זכיתי לקבל עלי עול תורה ומצוות, נכנס אני לשורותיה של אומה גדולה עתיקה ומפוארת, יום זה הוא כה נעלה ונשגב בחיי, כי מעתה ראוי אני כבר להכנס לקהל יראים ולהיות כאחד מהם – לבר מצוה.

 

יהודי המתעטר בתפילין נושא בקרבו את הקשר החי שבין תורתנו לבין עמנו, והוא מרגיש בכל יום ויום שהינו בן לאותה אומה עתיקה שהורישה ערכים נצחיים לאנושות כולה.

 

חכמינו בתלמוד במסכת שבת (דף קל) מספרים: פעם אחת גזרה מלכות רומי גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין על ראשו ינקרו את מוחו, והיה אלישע מניח תפילין ויוצא לשוק, וראהו קסדור אחד (ממונה מטעם המלך), ורץ מלפניו – ורץ אחריו, וכיון שהגיע אצלו, נטל את התפילין מראשו ואחזן בידו. אמר לו הקסדור: מה בידך? אמר לו: כנפי יונה (שנמשלה כנסת ישראל ליונה: מה יונה זו כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצוות מגינות עליהם), פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה, לפיכך היו קוראים אותו "אלישע בעל כנפיים".

 

הרי לנו את מסירות נפשם של אבותינו על קיום המצוות בכלל ועל קיום מצות תפילין בפרט, ועל כן מרגיש אני ביום זה זכות וחובה שעלי הוטל התפקיד להמשיך בדרכם של אבותינו הקדושים שהיא לנו כצוואה לדורות ולקדש את חיינו בתורה ובמצוות ובמעשים טובים.

 

וכותב הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תפילין הלכה כה: קדושת תפילין – קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו, הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מפנה לבו בדבר האמת והצדק.

 

ואמרו חכמינו במדרש (שוחר טוב, תהילים): אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אנו רוצים להיות יגעים בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא: קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה.

 

רואים אנו את חשיבות מצות תפילין, שחכמינו קישרו את התפילין עם לימוד התורה קשר נצחי ותמידי, כי כשם שהתורה מטהרת את האדם אף תפילין כך, לפיכך עלינו להדבק במצות תפילין כשם שעלינו להדבק בתורה הקדושה, שאלמלא התורה אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, וכפי שאמרו חכמינו: אין אומתנו אומה אלא בתורתה.

 

ובסיום דברי אשא עיני בתפילה השמימה, אנא ה'! שלח אורך ואמתך לעמך, בכל מקומות פזוריהם, תן שלום ושלוה ופרוח יפרח עם ישראל, וביום קדוש זה נעלה את זכרונו הברוך של אבא יוסי ז"ל שנשמתו נוכחת בשמחתי.

 

ולהורי היקרים האהובים יודע אני כמה יקר הוא יום זה בשבילכם, ואין מילים בפי להעריכו כהלכה, במה אודה לכם, על העמל הגדול שהשקעתם בי לגדלני לתורה וליראת שמים, אין לי אלא להתפלל לה' שאהיה ראוי לאהבתכם ותראו בי בן נאמן לתפארת לכם ולעם ישראל כולו.

 

וכמו כן אביע ברכותי הלבביות לכל מורי ורבותי, על כל הטוב שהנחילו לי, ולא חסכו כל עמל להורני את הדרך הטובה והישרה.

 

ואתם קהל קדוש ונכבד שהואלתם בטובכם לבוא ולכבדני ולהשתתף בשמחתי, תזכו לראות בשמחת בני ביתכם באושר ועושר והצלחה לנו ולכל ישראל. ונזכה כולנו לגאולה שלמה, בימיכם ובימינו תושע יהודה, וישראל תשכון לבטח, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.                     

 

                

 



[1] בראשית א, כו.

   

[2] ישעיה מג, כא.

   

[3] עיין עוד תנחומא פרשת נח סימן יא.

   

[4] ישעיה סב, ח. 

   

[5] תהילים כט, יא.

   

[6] דברים כח, 10.

   

[7] תריס = מגן