הקולות של מרן השו"ע בפסח
מרן השו"ע מקל בפסחים בעניינים אלה:
- מרן בשו"ע (סימן תנג-א) כתב מותר לאכול אורז בפסח, וכמה מעדות המזרח נוהגים בו היתר לאחר בדיקה מדוקדקת קודם הפסח, וכן כתבו בעל "נהר פקוד" (דף עח), "נהר מצרים" (דף כח) ובנתיבי עם (סימן תנג).
-
- לענין מצה עשירה
- פסק מרן שמי פירות בלי טיפת מים אינם מחמיצים ומותר ללוש בהן עיסה בפסח ולכן מתירים "מצה עשירה" בפסח, והיא מצה שנילושה במי פירות בלי טיפת מים (שו"ע סימן תעא-ב) ומנהג יוצאי אשכנז שאין לאכול מצה עשירה מסוף שעה רביעית פרט לחולים ולקטנים.
- לגבי פירות יבשים
- יש עדות נוהגים היתר בפירות יבשים בפסח באופן שיש עליהם הכשר שאין עליהם תערובת קמח.
- לענין אכילת קטניות כמו גרעינים ובוטנים שעדות המזרח נוהגים קטניות בפסח כפי שכתב מרן הפר"ח, החיד"א, נתיבי עם (סימן תנג) ושו"ת רב פעלים (ח"ג או"ח סימן ז).
- לגבי מצה שרויה
- מנהגנו פשוט לאכול מצה שרויה במים בפסח ורק חלק מהאשכנזים מחמירים בזה אבל חלק מהם אוכלים מצה שרויה.
- לגבי נותן טעם לפגם בפסח דהיינו דבר שנפגם קודם זמן איסורו שמרן ושאר הפוסקים התירו (פר"ח סימן תמז – ס"ק י; נתיבי עם סימן תמז ועוד).
- אם חמץ בפסח חוזר וניעור
- הרבה אחרונים כתבו שנקטינן לדינא כדעת מרן שאינו חוזר וניעור (חקרי לב דף קנו; נהר פקוד – שער המפקד דף עד, ב).
- לגבי כל זכוכית בפסח: נקטינן כדעת מרן שאינם בולעים ואינם פולטים.
- לענין חיטה שנפלה בתוך תבשיל בפסח שאינה אוסרת התבשיל אלא אם כן נמצאת בקועה וכדלא דעת הרמ"א (סימן תסז-ט).
- וכן לענין מרקחת (ריבה) שנעשתה בשאר ימות השנה בכלי חמץ שלדידן מותר לאוכלה בפסח (שו"ע תמז-ה).
- לענין אכילת מאכלי חלב בפסח – אפילו שהבהמה אכלה חמץ כשהיתה ברשות גוי.
- לגבי אכילת בשר ודגים וגבינה שלא נזהרו לשומרם באופן מיוחד לפסח, ובני עדות המזרח לא מקפידים בזה והאשכנזים מחמירים.